בס"ד

א-ת ב-ש ג-ר ד-ק ה-צ ו-פ ז-ע ח-ס ט-נ י- מ כ-ל

ספר במדבר,פרשת נשא,פרק ז,פסוק כ
קטרת=מפרש רשי - גימטריה של קטרת=תריג מצוות,ובלבד שתחליף אות_קוף באות_דלת על ידי א-ת ב-ש
ג-ר ד-ק ה-צ ו-פ ז-ע ח-ס ט-נ י- מ כ-ל

מדרש רבה - במדבר
נפש=טוב  - בא"ת ב"ש
---
אולי גם אפשר לומר סמי=חיים ,סם=חי
שמן=יטב, בגד=שקר ,מים=מים

א-ל  ב-מ  ג-נ  ד-ס  ה-ע  ו-פ  ז-צ  ח-ק  ט-ר  י-ש  כ-ת

ראשי תיבות: (וסופי תיבות) + ראשי וסופי פסוקים :
1.ספר דברים,פרשת ראה פרק טו,פסוק יט "כל הבכור אשר ... לא תעבוד בבכור שורך" = ראשי תיבות ש_ב_ת

2.נכנס יין יצא סוד = ראשי תיבות   ס_י_נ_י  שכמו שהתורה יצאה מהר סיני - גם מי ששותה יין מוציא דברי תורה.

3.עם ישראל הוא מצאצאיו של "שם" וראשי תיבות שם = שבת מועדים - שזכינו לשבת קודש ולמועדים.

4. שלום = ישנו פסוק שמדבר בנושא של שלום וגם מרומז בו בראשי תיבות
המילה עצמה שלום :בספר שמואל א,פרק י,פסוק ד. "ושאלו לך לשלום ונתנו
לך  _ שתי לחם ולקחת מידם".

5.מים = שמות ל כ :  (1 פסוקים)
 בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה לה' = הפסוק על רחיצת מים
ועוד פסוק = במדבר כד ו :  (2 פסוקים)
 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים יזל מים מדליו וזרעו במים רבים ...

6.מלך = בראשית יד א :  (1 פסוקים)
 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים = מוזכר במקום הראשון בתורה
שמוזכר בו המילה מלך ממש +4 פעמים מלך באותו הפסוק שזה הכי הרבה בפסוק אחד. (נמצא בסופי התיבות עיל_ם  ותדע_ל  מל_ך)
+ מלך במקום קרוב לשם ועם אותם הנתונים כמו מקודם    :בראשית יד ט :  (1 פסוקים)
 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה
 
7.ארץ= הפסוק היחיד שנמצא בראשי תיבות שלו המילה ארץ:  תהילים מו ג :  (1 פסוקים)
 על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים  = גם בו מוזכר המילה ארץ במפורש.

8.טוב = הפסוק הראשון שנמצא בראשי תיבות שלו המילה טוב:  בראשית כו כט :  (1 פסוקים)
 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה =מוזכר בו המילה טוב במפורש
ושם בדיוק מתחיל הראשי תיבות של המילה "טוב" .
+טוב = בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ . [שיש כאן ברכה ודבר טוב לאדם]

9.משה = שמות ז ה :  (2 פסוקים)
 וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו
שמות יא ג :  (1 פסוקים)
 ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם
=בשני הפסוקים האלו מוזכר משה רבינו במפורש בפסוק+וראשי התיבות(סופי התיבות) ממש בתוך המילה "משה" .
* משה = בסופי פסוקים אלו מדובר ממש על משה רבינו :  שמות ג טז :
 לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים
 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש
 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה
+  במדבר ג מט :
 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים
 מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש
 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה

10.עושר = בראשית כו כב :  (1 פסוקים)
 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו ...
= מדובר בפסוק שמצאו מים בבאר וקראו לה רחובות כי הרחיב לנו ה' - - שזה קשור לעושר.

11.ראש = שמות לג יא :  (1 פסוקים)
 ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל
=בזכות שיהושע היה משרת של משה רבינו ו"נער לא ימיש" (ראשי התיבות ראש) = זכה להיות ראש ומנהיג בני ישראל אחרי משה.

12.יין = דברים לב לח :  (1 פסוקים)
 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה = מוכר בפירוש המילה "יין" בפסוק.

13.לוי = בראשית כח יט :  (2 פסוקים)
 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש
בראשית כח כב :  (2 פסוקים)
 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם
= מפרש רבינו בחיי שמדובר על לוי שהוא עשירי והוא קדוש להשם .
{"
וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (בראשית כח, כב), והיו לו שנים עשר בנים, ואפרים ומנשה שאמר עליהם כראובן ושמעון יהיו לי, נמצא שהם ארבעה עשר,
הוצא מהן ארבעה בכורות לארבע אמהות, שאין קודש מוציא קודש, נשארו עשרה, ושבט לוי הוא העשירי שהבדילו הקב"ה לשרתו ולברך בשמו.}
+ שמות א ב :  (2 פסוקים)
 ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולן ובנימן. = ממש מוזכר שבט לוי ועוד שבו מתחיל הראשי תיבות "לוי ויהודה יששכר".
+ויקרא כה לב :  (2 פסוקים)
 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל
=הפסוק ממש מדבר על שבט לוי גם כן.(וכן הראשי תיבות הם "ללוים ואשר יגאל")
+במדבר א נב :  (2 פסוקים)
 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות
+במדבר ד טו :  (1 פסוקים)
 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד
+במדבר ח כב :  (2 פסוקים)
 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם וידבר יהוה אל משה לאמר
+במדבר ג יב :  (1 פסוקים)
 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים
+במדבר ח יד :  (1 פסוקים)
 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים
= בכל הפסוקים הללו מוזכר לוי

* לוי = בסופי שלוש הפסוקים האלו ישנו קשר בכל פסוק ופסוק הקשור לשבט לוי או משה רבינו אשר היה משבט לוי ועוד
הפסוקים הם :   במדבר כו סב :
 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל
 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו
 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני
----
14.כהן = שמות ד כט :  (1 פסוקים)
 וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל  = מוזכר אהרון הכהן.

15.אמא = בראשית ל א :  (1 פסוקים)
 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי  = אם אין לה בנים היא לא "אמא".
+שמות יח ב :  (1 פסוקים)
 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה  = ראשי התיבות "אשת משה אחר" _ אמא .
++באותו הנושא :   שמות יח ה :  (1 פסוקים)
 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים
שמות יח ו :  (1 פסוקים)
 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה
+ מוזכר אמו :     דברים כז טז :  (1 פסוקים)
 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן

16.אשה = מוזכרת שרה אישתו של אברהם אבינו:  בראשית טז ו :  (1 פסוקים)
 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה
+ שני המילדות העבריות שהיו נשים :  שמות א טו :  (1 פסוקים)
 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

17.חור = שמות יז יא :  (1 פסוקים)
 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק  = שמשה אהרון וחור עלו לשם בפסוק הקודם.
וזה ממש מרומז בסופי התיבות "יניח ידו וגבר" = שאהרון וחור החזיקו את ידיו של משה שלא יפלו.

18.כסף = שמות יד כג :  (1 פסוקים)
 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים = שבאו מלאים בכסף ואח"כ בני ישראל זכו בזה.

19.לחם = ויקרא ח כו :  (1 פסוקים)
 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים  = מוזכר לחם בפסוק.
+ אצל דוד המלך בגלל לחם הקודש הרגו את העיר נוב :   שמואל א כב יט :  (1 פסוקים)
 ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב. + ממש בראשי התיבות "לפי חרב מאיש"

20.זך = ממש מוזער בפסוק שמן זית זך :  שמות כז כ :  (1 פסוקים)
 ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד
+ויקרא כד ב :  (1 פסוקים)
 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד
+ יצהר הוא שמן  :  דברים יח ד :  (1 פסוקים)
 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו

21.איל = בעקדת יצחק האיל בא במקום יצחק  :  בראשית כב ח :  (1 פסוקים)
 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו
+ ממש מוזכר איל בפסוק  :   ויקרא ה כה :  (1 פסוקים)
 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן

22.בלק = מוזכר בפסוק  :   במדבר כג ה :  (1 פסוקים)
 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
+במדבר כג טז :  (1 פסוקים)
 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר

23.עץ = מוזכר בפסוק +בסופי התיבות"זרע עץ"   :  בראשית א יא :  (1 פסוקים)
 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי

24.תם = בראשית כה כו :  (1 פסוקים)
 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם
= בפסוק אחרי כן כתוב במפורש "יעקב איש תם יושב אוהלים " וגם מוזכר יעקב בפסוק.
+ אולי אפשר לומר שיעקב הלך בתמימות ועשה רצון רבקה אמו:  בראשית כז יז :  (1 פסוקים)
 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה
+ וכן גם בענין משכורתו של יעקב אבינו :  בראשית ל לה :  (1 פסוקים)
 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
+בראשית ל לו :  (1 פסוקים)
 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת
+בראשית ל לח :  (1 פסוקים)
 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות
+בראשית ל מא :  (1 פסוקים)
 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות
+בראשית ל מג :  (1 פסוקים)
 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים
+ אצל נח שהיה צדיק תמים - מובא בסופי הפסוקים המילה "תם"  :   בראשית ה לב :
 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת
 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם
+וגם בסופי תיבות  :   בראשית ה לב :  (1 פסוקים)
 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת

25.נח = בראשית ה ל :  (1 פסוקים)
 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות = מוזכר בפסוק.
+בראשית ח כ :  (1 פסוקים)
 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח = מוזכר בפסוק.

26.כבש = שמות כט לח :  (1 פסוקים)
 וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד
ויקרא יב ו :  (1 פסוקים)
 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן
ויקרא כג יט :  (1 פסוקים)
 ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים
+במדבר ז יז :  (1 פסוקים)
 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב
בכולם ועוד בכל הנשיאים מוזכר "כבש" במפורש בפסוק.

27.ברכה = שמות לג א :  (1 פסוקים)
 וידבר ה' אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
+דברים לד ד :  (1 פסוקים)
 ויאמר ה' אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה  = הארץ שברך ה'.
+בראשית לב,כח "וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב"--בפסוק לפני כן  מדובר על ברכה.

28.חלב = ויקרא ג טז :  (1 פסוקים)
 והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה  = מוזכר בפסק עצמו.

29.דן = בראשית מט יז :  (1 פסוקים)
 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור  = מוזכר בפסוק עצמו+בראשי התיבות "דן נחש"

30.אלול = במדבר ל ג :  (1 פסוקים)
 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה = אולי לרמז לעשות התרת נדרים.
             +במדבר טו כה :  (1 פסוקים)
 "וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם"
= שצריך לחזור בתשובה על חטא בשגגה שאדם חטא ולהקריב קרבן.

32.בית = במדבר א כ :  (1 פסוקים)
 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר... = מוזכר המילה בפסוק.
+ויקרא יד נב :  (1 פסוקים)
 וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת  = מוזכר המילה בפסוק.

33.בן = בראשית ט יט :  (1 פסוקים)
 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ
+בראשית י א :  (1 פסוקים)
 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול
+בראשית י לב :  (1 פסוקים)
 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול
+בראשית יז יב :  (1 פסוקים)
 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא
+בראשית יז כז :  (1 פסוקים)
 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו
+בראשית כב טז :  (1 פסוקים)
 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך
+בראשית כט יג :  (1 פסוקים)
 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן
+בראשית ל ה :  (1 פסוקים)
 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
+בראשית ל י :  (1 פסוקים)
 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן   = הכל קשור לבן ,בנים וכו'
*  בראשית ל ד :
 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
+בראשית ל יט :
 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו  = סופי פסוקים "בן"

34. בת = בראשית ב כא :  (1 פסוקים)
 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה  = מדובר על האשה שהיא גם "בת".
+ בראשית לד ח :  (1 פסוקים)
 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה
בראשית לד ט :  (1 פסוקים)
 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם  = מוזכר בנות.

35.מאיר = דברים לג כד :  (1 פסוקים)
 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו  = מדבר על שמן שזה דבר המאיר אור.

36.אביב = ויקרא כג מג : פרשת אמור  (1 פסוקים)   [גם ר"ת  "האביב"]
 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם
= ראשי התיבות "את בני ישראל בהוציאי" = אביב - שאז ממש בזמן האביב השם הוציא את בני ישראל ממצרים.

37.שופר = מלכים א ה יח :  (1 פסוקים)
 ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע  = כאשר תוקעים בשופר אז אין שטן ואין פגע רע.

38.דעת = תהילים יט א :
 למנצח מזמור לדוד
 השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע
 יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת  = סופי הפסוקים "דעת" שזה לדעת את מעשה השם,וכן מסיים במילה דעת.

39.לאה =בראשית לג כ :  (2 פסוקים)
 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ  =מוזכרת בפסוק.

40. רב = בראשית טז י :  (1 פסוקים)
 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב  = מוזכר בפסוק,וגם ממש בסופי התיבות "רב"

41.עדן = שמות טז לא :  (1 פסוקים)
 "ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש" = שזה האוכל שאוכלים הצדיקים בגן עדן.
"רמז למזון הצדיקים לעתיד לבוא באומרם בחגיגה (יב ע"ב) הקב"ה טוחן מן ברקיע לצדיקים" [ רבינו בחיי ,בראשית א,כא ]

42.ששת = ויקרא כה ג :  (1 פסוקים)
 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה = שש שנים מוזכרים בפסוק+באותה המילה.

43.שוש = שמות לד כא :
 "ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת"
 "וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה"
 "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל" = ראשי הפסוקים "שוש" = שאז זמן שמחה.[שבת,סוכות,שלוש רגלים]

44.שהם = בראשית טו א :  (1 פסוקים)
 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד =ראשי תיבות "שהם" שהיא אבן יקרה
בדיוק בראשי התיבות "שכרך הרבה מאוד".

45.תהלים = ישעיה סב ו :  (1 פסוקים)
 על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם = יש שומרים על חומות ירושלים בזכות התהלים.

46.נעל = במדבר י יז :  (2 פסוקים)
 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור
= סופי התיבות "המשכן ונסע דגל" המילה נעל - שזה מרומז על מסעות בני ישראל שהלכו במדבר וקשור "נעל" להליכה.
#דברים כח לה :  (1 פסוקים)
 יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך
= קשור לעונש שלא יוכלו לנעול נעל בגלל השחין .

47.פה = בראשית לח כד :
 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף
 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה
= [סופי התיבות-פה]תמר שמרה על לשונה ועל הפה שלה ולא סיפרה לשון הרע על יהודה

48.כלי = במדבר יח ג :  (1 פסוקים)
 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח ... = מוזכר בפרוש בפסוק.

49.דור = בראשית כא ג :  (1 פסוקים)
 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק = הדור הבא אחרי אברהם הוא יצחק.

50.מנשה = יהושע יד ג :  (1 פסוקים)
 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן = מרומז כאן גם שבטו של מנשה.

 
51.חסד (בהיפוך אותיות) = תהילים עז ח :  (2 פסוקים)
 הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר = מוזכר בפסוק "חסדו"

52.קול = שמות כ טו :  (2 פסוקים)
 "וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק ויאמרו אל משה..."
אולי רמז למדרש שאמרו בני ישראל למשה שהוא ידבר איתם ולא הקב"ה.

53.יפה = בראשית לט ו :  (1 פסוקים)
 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה
= יוסף היה יפה תואר.

54.ריח = במדבר כח ו :  (1 פסוקים)
 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה

55.מואב = בראשית יד יב :  (1 פסוקים)
 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם = מלוט יצא מואב.

56.שכם = במדבר לה טו :  (1 פסוקים)
 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
= בשכם היו מצויים רוצחים - ולכן עשו שם עיר מקלט.

57.באר = בראשית כה כ :  (1 פסוקים)
 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה
= בזכות שרבקה עמדה בניסיון על יד ה"באר" ששאבה מים לאליעזר ולגמלים,אח"כ לקח יצחק אותה לאישה.

58.גבול = בראשית כה כג :  (1 פסוקים)
 "ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר "
= יהיה תמיד גבול בין יעקב לעשיו.

59.יצר = בראשית ג ג :  (1 פסוקים)
"ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון"
במילים " ומפרי העץ אשר  " סופי התיבות  "יצר" שמיד אחר כך בא היצר ואמר לאדם שיאכל מעץ הדעת.

60. מפתח = בראשית מא מה :  (1 פסוקים)
 "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים"
 במילים "שם יוסף צפנת פענח"  =  סופי התיבות  "מפתח"  - שיוסף היה המפתח של כל ארץ מצרים וכלכל את כולם במזון ועוד.

61. רז = דברים ד יב :  (1 פסוקים) "וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול"
ראשי תיבות "ראים זלתי" = "רז" = אולי בא לרמוז הפסוק עצמו על כך שיש דברים נסתרים כמו רז(שזה סוד)

62.בבל = דברים כח מז :  (1 פסוקים)
 "תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל "= בסופי התיבות "לבב מרב כל" - יוצא בבל
אולי מרמז שבגלל זה גלו לבבל.

63.גורל = במדבר לב לא :  (1 פסוקים)
 "ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה" = בראשי התיבות "גד ובני ראובן לאמר"
אולי מרמז על חלוקת הארץ לשבטים בגורל.

64.מזל = בראשית א יב :  (1 פסוקים)
 "ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב"
ראשי תיבות "מזריע זרע למינהו" = מזל = אולי מרמז למה שכתוב שאין לך כל עשב ועשב שאין לו מלאך שמכהו ואומר לו גדל.

65.עקרב = שמואל א י ב :  (1 פסוקים)
"בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש.."
ראשי תיבות "עם קברת רחל בגבול" = עקרב = שזה המזל של חודש חשוון שבו נפטרו גם רחל אימנו וגם בנימין שמוזכר מיד אחרי כן.

66.חשון = בראשית מה כב :  (1 פסוקים)
"לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת" - ראשי תיבות "חלפות שמלת ולבנימן נתן"
שבדיוק בחודש חשון נפטר בנימין הצדיק.

67.מעין = בראשית יח ג :  (2 פסוקים)"ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ"
ראשי תיבות "מעל עבדך יקח נא" = מעין = אולי מרמז שבזכות זה זכו בני ישראל במדבר למים ולבאר (מעין)
+מעין= בראשית פרק טז "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי יְקֹוָק מִלֶּדֶת"
+מעין= בראשית פרק ל "וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן "

68.קנאה = בראשית לז יד :  (1 פסוקים)
"ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה "-סופי תיבות "מעמק חברון ויבא שכמה"
שאולי מרמז על מה שאמרו חז"ל שבגלל קנאה שהאחים קנאו ביוסף שקיבל מאביו כתונת פסים קרה מה שקרה.

69.שבר = בראשית מב ב :  (1 פסוקים)
ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות = במילים "שבר במצרים רדו" מוזכר שבר,ומתחיל במילה עצמה.

70.מחשב = משלי טז כב :  (1 פסוקים)
 מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת = כתוב בפסוק "מקור חיים שכל בעליו" ראשי תיבות = מחשב
שכל-בעליו = השכל של האדם מפעיל את המחשב.

71.כלה=בראשית כ טז :  (1 פסוקים)
"ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת".

72.יום=בראשית א לא :  (2 פסוקים)
 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
= שנסתיימו בריאת הימים ביום שישי.(סופי תיבות יום=הששי ויכלו השמים)

73.צליל=בראשית יא ד :  (1 פסוקים)
"ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ"=ראשי תיבות וסופי תיבות "צליל"
אולי בא לרמז על כך שצליל הדיבור שלהם גרם שעשו מגדל בבל-שהיה להם שפה אחת(צליל ושפה שווים).

74.דעה=בראשית ג כד :  (1 פסוקים)
"ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים"
="דרך עץ החיים" = דעה. אולי מרמז על כך שקיבלו דעה שאכלו לפני כן מעץ-הדעת ולכן שמר עליהם מעץ-החיים.

75.רחם="וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע"
סופי-תיבות "אברהם בבקר ויקח" =רחם = "בבקר ויקח לחם" פעמיים באותו פסוק אחד אחרי השני + וגם הגימטריה של רחם=248=אברהם
אולי מרמז על כך שאברהם היה רחמן ביותר וריחם על הגר ובנה.
+[ בראשית פרק-ח-א ]:   ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים" =ויעבר אלהים רוח.

76.מואב=בראשית יד יב :  (1 פסוקים)
"ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם" - סופי תיבות לשני הכיוונים יוצא מואב שמלוט ובנותיו יצא העם הזה
"אברם וילכו והוא ישב בסדם" = סופי תיבות מואב (פעמיים)

77.מלט=בראשית יג ח :  (1 פסוקים)
 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו
בראשית יט יב :  (1 פסוקים)
 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום
בשני מקומות אלו ישנם מילוט ,הראשון ממריבה ובשני להמלט מהעיר ולהנצל.

78.יפה=בראשית לט ו "ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר.."
"ויהי יוסף יפה"=ס"ת -  יפה  -בדיוק במילה יפה.

79.הנאה=שמות י יג :  (1 פסוקים)
 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה
ר"ת במילים "הקדים נשא את הארבה" = הנאה .--אולי הקב"ה העיף ברוח את הארבה כדי שלא יוכלו להנות(הנאה) מהארבה ולאכל אותו.

80.גדול=דברים ג ה "כל אלה ערים בצרת חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד"
ר"ת במילים "גבהה דלתים ובריח לבד" =גדול --שהיו ערים גדולות עם חומה גדולה וחזקה.

81."וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ"
"מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה"=חכם---שצריך היה חכמה גדולה לעשות את כלי הקודש והבגדים.

82."וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט"
"שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם"=חשף---שאבני החושן חשפו וגילו הכל.(+שלום="חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ"-והביאו שלום בין אדם לחבירו)

83."וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה"
"קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא"=אשם--כמו קרבן אשם שמכפר.

תוספות לבדיקה :
1. חלל = בראשית ל טו : (פסוק אחד)
"ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת"
במילים "רחל לכן" - מוסתר המילה חלל _ בא לרמז אולי על שפירסה נידה --- לבדוק דחוף. כמו שאומר רבי יהודה החסיד-בספרו גימטריאות
שמביא שם בפרשת וירא - חלל ראשי-תיבות "חדל להיות לשרה" -שפירסה נידה(כדעת זקנים מבעלי התוספות)+כמו ותתחלחל המלכה מאוד

2.ישמח = בראשית יח ו :  (1 פסוקים)
"וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות"= סופי תיבות "ישמח" שבסוף יהיה שמחה שם בבשורה טובה
ועוד "משיח" - לפי רבי יהודה החסיד-בספרו גימטריאות שמסביר שמשיח יבא בפסח בע"ה.

3.תגל (שמחה) =מלכים א ח סה :  (1 פסוקים)
"ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום "
סופי התיבות "את החג וכל" = תגל לשון שמחה וחג.

4.תרומה=בראשית כד ס :  (2 פסוקים)
"ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש"
סופי תיבות "את שער שנאיו ותקם רבקה" = תרומה ,אולי מי שנותן תרומה ינצל משונאים.

5.כאב=בראשית לד כט "ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית" ="כל אשר בבית" - ר"ת כאב
שהרגו שמעון ולוי את כל אנשי שכם.

6.זאב=בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף  = בראשית מו ו :  (2 פסוקים)
"ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה"
ר"ת "זרעו אתו בניו" = זאב ,אולי בא לרמז שגם בנימין שהמשילו לזאב - בא למצרים עם כל בניו ומשפחתו.

7.בכו=בראשית כג ב :  (1 פסוקים)
"ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה" =בכו ר"ת-- "בארץ כנען ויבא".=נושא של בכיה על מות שרה אימנו.

8.קול=בראשית לז לד :  (1 פסוקים)
"ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים" = בכה בקול (הקול קול יעקב) ס"ת= "שק במתניו ויתאבל"
+ קול(קולות)=שמות כ טו :  (2 פסוקים)
"וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה"
קול= ס"ת "מרחק ויאמרו אל" = שבני ישראל ראו ממש את הקולות.

9.כבד=ויקרא יז יד (פרשת אחרי מות)
"כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא.." = ר"ת - כבד - "כל בשר דמו" = הדם והנפש משכנם בכבד.

10. כְּבֹד (מלשון כבוד)="אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים" = ס"ת כבד
"אַךְ טוֹב וָחֶסֶד" -- הכבוד רודף (יִרְדְּפוּנִי) - אחרי שאני שבורח ממנו.

11.שלום=בראשית לג כ "ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל" .
מזבח שהוא המשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים (מספר מחשבות חרוץ)

12
.שלום=תהילים צו ח  "הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לחצרותיו"
על ידי שמשבח לקב"ה גורם שיהיה שלום.

13.נחם=שמות ג כ "ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם"
ס"ת = "כן ישלח אתכם" =נחם. הקב"ה ינחם את עם ישראל.

14.גהנם=ויקרא כו מג "והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם"
ר"ת + ס"ת במילים "געלה נפשם" = גהנם. --- העונש שקיבלו בגלל מה שעשו זה כמו גהנם.

15.פלא= 7 פעמים מוזכר בר"ת  המילה "פלא" אצל פרעה הרשע, שחיזק הקב"ה את ליבו.
שמות ז ג :"ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים"  --- את לב פרעה =ר"ת פלא (בהיפוך האותיות)
שמות ט יב :"ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה "  --- את לב פרעה =ר"ת פלא (בהיפוך האותיות)
שמות י כ :"ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל "
שמות י כז :"ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם "
שמות יא י :"ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו"
שמות יד ד :"וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן"
שמות יד ח :"ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה"

16.גואל=במדבר טז י "ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה"==="לוי אתך ובקשתם גם" = ר"ת גואל שהיה משה משבט לוי.

17.אֵלִיָּה (הַנָּבִיא)=בראשית לג יד "יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה "
אליהו הנביא ==="אבא אל אדני שעירה" = ס"ת אֵלִיָּה. שאליהו הנביא יבא בזמן הגאולה שעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו,והיתה לה' המלוכה.

18.לתור=במדבר א מט "אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל" = ר"ת "לא תפקד ואת ראשם" =לתור
אולי אפשר לרמוז שלא שלחו את שבט לוי לתור את הארץ.

19.אבות=במדבר יג כא :  (2 פסוקים)
"ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים"
ס"ת --"חמת ויעלו בנגב ויבא" =אבות ===שהאבות הקדושים שהלך להתפלל על קיברם בחברון הצילו אותו מהמרגלים.
+בראשית כז ט :  (2 פסוקים)
 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו

20.חמל=דברים טו יג "וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם" ---לחמול עליו ולתת לו דברים.

21.עמל=בראשית כט יח :"ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה"
ס"ת=שבע שנים ברחל==עמל ,שיעקב אבינו עמל ועבד קשה בשביל רחל אמנו.

22.תקון=בראשית כא ד :"וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים"
ס"ת="את יצחק בנו בן"= תקון.  שברית המילה הוא תיקון לילד שיהיה שלם. (+ר"ת אביב--שזה היה בניסן באביב,+אמול ר"ת+ס"ת "וימל אברהם" )

23.מדע=דברים לב ה :"שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל"==ר"ת מדע="מומם דור עקש"
אולי מרמז שהמדע גורם להרבה אנשים להיות מושחתים,עקשנים ובעלי מום לנוכח האמונה.

24.רדיו=תהילים מא ז "ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי"
ס"ת "ידבר יחד עלי יתלחשו"=רדיו===אולי בא לרמז על הלשון הרע והרכילות שינו ברדיו,וזה גורם לשנאה ולמחשבות רעות השם-ישמור.

25.מועד=בראשית יד יד :"וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן"
ר"ת "מאות וירדף עד דן" =מועד ,אולי מרמז עפ"י המדרש שאומר שזה היה בפסח שהוא מועד.

26.עוז=בראשית יח יב :"ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן".בר"ת "עדנה ואדני זקן"=עוז
אולי מרמז ששרה קיבלה עוז וכוח נעורים ואפילו שהיו זקנים אם כל זאת נעשה נס וילדו את יצחק אבינו.

27.הדר=בראשית טו א :  (2 פסוקים)
"אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר
ס"ת במילים "הרבה מאד ויאמר "=הדר,אולי מרמז על השכר הכבוד וההדר שזכה אברהם אבינו מאת הקב"ה.

28.מְנֻחָה(מנוחה)= ירמיה לג טז :"בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו"
ס"ת-"וירושלם תשכון לבטח וזה"=מְנֻחָה(מנוחה)--מרמז על כך שיהיה שקט ומנוחה.

29.זמן=מלכים-א יט,ה "וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל"-ר"ת במילים "זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ"=זמן
מרמז אולי על שמלאך ה' נתן לו לאכל עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם,והספיק ל-40 יום.וכן מפרש מצודת דוד "וממנו תשבע זמן רב".

30.אויב=שמות ב ב :"ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים"=ס"ת "ותרא אתו כי טוב"=אויב
מרמז אולי על כך שמשה רבינו היה האויב של מצרים,ובגלל זה זרקו את כל הילדים ליאור,וכל זה לא הצליח להם והקב"ה הציל על ידו את עמו ישראל.

+אויב=בראשית לו מג :"אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען "
ר"ת "אדום וישב יעקב בארץ"=אויב, מרמז על עשיו שהוא אבי אדום והוא האויב שיש ליעקב ובניו.

31.אבוי=בראשית לט טו :  (1 פסוקים) ---שהיה ליוסף הצדיק צער גדול כמו המילה "אבוי" שמשמעותה הוא צער.
"ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה "=אבוי="ואקרא ויעזב בגדו אצלי"-ס"ת
בראשית לט יח :  (1 פסוקים)
"ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה"=אבוי="ואקרא ויעזב בגדו אצלי"-ס"ת

32.אבוי(בראשי תיבות+סופי תיבות)=במדבר כו ח :  (2 פסוקים)--במילים "אליאב ובני"=אבוי--אולי מרמז על בניו דתן ואבירם שהיו עם קורח.
"ובני פלוא אליאב ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה"

33.רֶוַחה=אסתר ט יח :"והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה"
ס"ת "עשר בו ונוח בחמשה"===מרמז שהיה ליהודים בזמן מרדכי ואסתר רווח והצלה ויום משתה ושמחה ביום הפורים.

34.ציון=בראשית יח יח :  (2 פסוקים)
"ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו"

+בראשית מו לא :  (1 פסוקים)
"ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי "

+שמות יב לג :  (1 פסוקים)==="מן הארץ כי אמרו"=ציון.
"ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים"
מרמז שרוצה לשלחם לארץ ישראל-לציון עיר הקודש.

35.ימלך=דברים טז ג :  (1 פסוקים)
"לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך"
ס"ת "מצרים כל ימי חייך"=ימלך.

+ימלך=תהילים סא ז :"ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דר ודר"===מלוכה

36.גלות=בראשית יז כ :  (2 פסוקים)
"ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת"
===אולי גלות ישמעאל.

37.גלית=שמואל א יט ה :  (1 פסוקים)--ר"ת "יהוה תשועה גדולה לכל"===מרמז שה' עשה התשועה הגדולה שדוד הרג את גלית הפלשתי.
"וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם "

38.יונה=תהילים עט ז "כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו"--ר"ת במילים "יעקב ואת נוהו השמו"=יונה.

39.יהלם(יהלום-אבן יקרה)=שמות יט ה "ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ "
במילים "לי סגלה מכל העמים"- ס"ת=יהלום. סגולה - זה ישראל שהם כמו יהלום(יהלם) אבן יקרה מאוד.
+  תהילים לד טז "עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם".
+ קהלת יב יג "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" --ס"ת ="כי זה כל האדם" --יהלם +ר"ת ---זכה.

40.עולל(תינוק)=דברים כד ה :
"כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח "
ר"ת+ס"ת "עליו לכל"=עולל(תינוק) ---שאדם שהתחתן פטור לצאת למלחמה בשנה ראשונה,כי עוד אין לו עולל(תינוק) ואז הוא עצמו משמח את אשתו.

41.המילה=בראשית כה טז "אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם"
ס"ת "אלה הם בני ישמעאל ואלה"=המילה.---בני ישמעאל זכו לכבוד גדול בזכות ברית המילה שעשו.

42.חמה(מלשון כעס)=בראשית ו יז "ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע"
ר"ת "חיים מתחת השמים"=חמה.===שהקב"ה כעס,והביא המבול.
+תהילים קד לה "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה"
ר"ת "חטאים מן הארץ"=חמה.

43.מטיב =שמות כח ל :  (1 פסוקים) =ר"ת + ס"ת  "משפט בני"
"ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד"
מרמז שהאורים ותומים ומשפט הקב"ה - זהו רק להטיב לעם ישראל.

44.עיני=בראשית ל ו "ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן"
ס"ת "שמע בקלי ויתן לי" -- אולי מרמז על שמשון הגיבור שיצא משבט דן,ונפגע בעיניו.

45.*מושל=בראשית לח ה "ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו"--מוסתר המילה מושל במילים "שמו שלה"

46.*טהר=בראשית מ יג : (פסוק אחד)===מסתתר במילים "כמשפט הראשון" =טהר (שנהיה טהור לחזור לעבודה שלו)
 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו

47.*חמול=בראשית מז טו : (פסוק אחד)===מסתתר במילים "לחם ולמה"=חמול (בדיוק במילים לחם-ישנו המילה חמלה )
 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף

48.*חטא=בראשית מ יא : (פסוק אחד)=== מסתתר במילים "ואשחט אתם"=חטא.
 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה

49.*אמת=בראשית ד ז : (פסוק אחד)=== מסתתר במילים "אם תיטיב"=אמת.(אם תעשה טוב=אמת)
 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו

50.*חכם=בראשית לה א : (פסוק אחד)===מסתתר במילים "בברחך מפני"=חכם.(תהיה חכם)
 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך

51.והיה(לשון שמחה)=ויקרא יד כו :  (1 פסוקים)==ר"ת "והיה"-שזה אומרים רבותינו לשון שמחה,כאשר מטהר הכהן.
 ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית
+ והיה=בראשית כב יב :  (1 פסוקים)=== ס"ת "לו מאומה כי עתה" --שלא עשו כלום ליצחק אבינו היה שמחה.
 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני
+והיה=שמות טו כא :  (1 פסוקים)
 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

52.נדר=בראשית נ י :  (1 פסוקים)== ס"ת "גרן האטד אשר"=נדר. שיוסף נדר לאביו יעקב,שיקברהו בארץ ישראל.
 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים

53.=הושע(יהושע בן נון)=בראשית מח יד : "הצעיר ואת שמאלו על" ---שיהושע היה משבט אפרים.
"וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור"
+הושע=יהושע ד ט :"ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה"

54.אסור(קשור ולא יכול ללכת)=בראשית לה ה "אשר סביבותיהם ולא רדפו"==הם היו כאילו אסורים(קשורים) ולא רדפו אחרי בני יעקב.
"ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב"

55.גמל=בראשית כד כה "גם מקום ללון"==שנתנה גם לגמלים.(+גמלה טוב לאליעזר)
"ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון" (+ס"ת "עמנו גם מקום ללון"=ממון.--שנתן לה ממון)

56.שכור=משלי ג י :  (2 פסוקים)"ותירוש יקביך יפרצו מוסר"=ס"ת שכור==הפסוק מדבר על תירוש ענבים ויקב ועוד.
"וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו"

57.לולב=שמות יד כז :ר"ת "לפנות בקר לאיתנו ומצרים"=לולב,אולי רמז שבחג אומרים בהלל עם נטילת לולב את יציאת מצרים.
"ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים"
+לולב=דברים ו כד "ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה"
ר"ת+ס"ת "לטוב לנו"=לולב ,שזה לטובת עם ישראל.

58.לשרת=ויקרא ח יד :"ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת"
ס"ת "על ראש פר החטאת"=לשרת, שאהרון ובניו ישרתו את הקב"ה בבית המקדש.

59.ישי=דברים לג ה :"ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"=ישי אביו של דוד המלך שממנו יצאו המלכים.

60.*חמלה=שמות יד כה :"נלחם להם" ---מסתתר כאן המילה "חמלה" שהקב"ה חומל על עם ישראל.
"ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים"

61.חיל=הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה
ס"ת "אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח"---שאדם לא יפחד מחיל אלא יבטח בקב"ה.
+ חיל = במדבר פרק כא " וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב "--במלחמת סיחון הקב"ה נתן לעם ישראל כוח ,לנצח ולהכות את סיחון ועמו אפילו שהיו חזקים ביותר.

62.זמר=במדבר כא טז :  (2 פסוקים)=ס"ת "להם מים אז"===זימרו ושרו שירה על הבאר.
"ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים"+"אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה"

+63.תתן="כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ"(שמות כה,ט)
תתן(מצד ימין-בסופי תיבות) "אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן" ,תתן(מצד שמאל-בסופי תיבות) "הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית" -ובאמצע המשכן.

+64.מטר=תהילים קז ט :"כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב"

65.אשם=שמות כב ד :  (1 פסוקים)
 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם

66.אש+שלום=שמות כב ה :  (1 פסוקים)
 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה

67.חתן+נכר=שמות כג יב :  (1 פסוקים)
 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר

68.עולת=שמות כג כב :  (1 פסוקים)
 כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך
שיקריבו עולת יהיה גם שלום,ונצחון על כל האויבים, בעזרת השם.  עֹלוֹת

69.שומר=וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם

70.קנה(מלשון קנין)=וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ:

71.מטר=וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיַּלְבִּשֵׁם כֻּתֳּנֹת וַיַּחְגֹּר אֹתָם אַבְנֵט וַיַּחֲבֹשׁ לָהֶם מִגְבָּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:

72.אות=וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהוָה
- - - - -
73.בראשית(פרשת לך-לך)טו,טו "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום"=ס"ת "מלך"---שאברהם אבינו היה כמו מלך.
74.בראשית(פרשת לך-לך)טו,ח "ויאמר ה' אלוקים במה אדע כי.."=ר"ת "כאב"---בגלל זה בנ"י היו במצרים וסבלו כאב 400 שנה.
75.בראשית(פרשת וירא)יט,ג "ויפצר בם מאוד...אל ביתו ויעש להם"=ס"ת "שלום"---בזכות הכנסת האורחים זכה לשלום,ולהצלתו שלו ובנותיו.
76.בראשית(פרשת וירא)יט,ט "ויאמרו..נרע לך מהם ויפצרו.."=ר"ת "מלון"---אנשי סדום רצו להרע ללוט בגלל המלון שעשה.
77.בראשית(פרשת וירא)כ,יב "וגם אמנה...בת-אמי"=מסתתר כאן "אמת"---אברהם אמר אמת שאשתו היא גם אחותו.
78.בראשית(פרשת ויצא)ל,א "ותרא רחל..באחותה ותאמר אל יעקב.."---ביקשה מיעקב להיות כמו הבורא שנותן ילדים.

79.שופר=תהילים קכו ב =במילים "שחוק פינו ולשוננו רנה"-ר"ת =שופר. שימלא שחוק פינו כשיבוא המשיח ויתקע בשופר.
"אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה"
+
תהילים סט לב : (פסוק אחד) "משור פר"=מסתתר כאן המילה שופר וגם קרן.
"ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס"

80.ראש=שמות לג יא :"ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל"
"נער לא ימיש"=ס"ת "ראש" ,יהושע בן נון יהיה ראש ומנהיג של עם-ישראל אחרי משה רבינו.

81.שמן=שמות מ לח: "הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ"=ס"ת שמן ---אולי מרמז שהמשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה.
"כִּי עֲנַן יְהוָה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם"

+שמן=שמות ז ז : ---אולי מרמז על אהרון הכהן שנמשח בשמן לעבודת בית-המקדש.
"ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה"
+שמן=במדבר ח כד : ---גם מרמז על הלוים שבאו לעבודת בית-המקדש
 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד
+שמן=ויקרא כא יב :---מפורש בפסוק שנמשח בשמן,ואסור לו לצאת מבית-המקדש.
 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה

82.מנרה=אסתר ב יב :---רמז נחמד על השמן שנמצא בתוך המנורה (נמצא עם ס"ת המילה מנרה")--"חדשים בשמן המר וששה"
 ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים

83.תמך=שמות כה ב : ---אדם שנתן תרומה תמך במשכן בצדקה.
 דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי

84.כוס=משלי כג לא :  - סופי תיבות כוס
 אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים

85=מלך=וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ--אם אתה שומע בקול ה' אתה מלך על הלב שלך.

86.המן=אסתר ח יז :במילים "וששון ליהודים משתה" ס"ת = המן---שהיה ליהודים ששון ושמחה על שתלו את המן על העץ.
 ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם

87.הוי-ה = אסתר ה יג :"זה איננו שוה לי" = הוי-ה (ס"ת)
 וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך

88.אסתר=אסתר א י : "ואבגתא זתר וכרכס שבעת" =ס"ת אסתר.
 ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש

89.אליהו=תהילים קטו יז - "ולא כל ירדי דומה ואנחנו" -- רמז שאליהו לא מת ועלה לשמים.
 לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללו יה

90.חפץ=משלי י יא :---אולי מרמז על מי שחפץ חיים שישמור פיו ויהיה צדיק.
 מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס

91.ימיני=דברים לב ל :"ושנים יניסו"=נסתר המילים "ימיני" --הכוונה לשבט בנימין (כמו שנאמר אצל מרדכי הצדיק)
 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם

+אסתר ה ז :  (2 פסוקים)"ובקשתי אם מצאתי חן בעיני"=ימיני.---שאסתר היתה משבט בנימין מזרע שאול המלך.
 ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך

92.גלה(גולה)=אסתר ג יד "גלוי לכל העמים"=ר"ת גלה(גולה) שהיו בגולה.
 פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה

93.עדר(רעד)=שמואל א כה ד :  (1 פסוקים)
 וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו

רעד= האותיות שבאות אחר-כך הם "שפה".

94.שפה=שמות א ה "נפש ויוסף היה"=ס"ת שפה--אולי מרמז שיוסף היה מדבר שפת הקודש,וגם בנ"י במצרים.
 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
+שפה=בראשית י כה "שם האחד פלג"=ר"ת שפה---מרמז על שהקב"ה בילבל שפתם.
 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן

95.רעהו=אסתר ו ח "רכב עליו המלך ואשר"=ר"ת רעהו.
 יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו

96.מכר=בראשית מב יג "עשר עבדיך אחים"---אולי מרמז על מכירת יוסף ע"י אחיו.
 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו

97.חרבו=בראשית כז כז "ריח בגדיו"=ר"ת+ס"ת  "חרבו" - בדיוק בברכה שברכו אביו "על חרבך תחיה"
 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה
+חרבו=במדבר כה ז "רמח בידו"=ר"ת+ס"ת.
 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו

98.בורח=בראשית ז טו "בו רוח"=ר"ת+ס"ת --שכולם ברחו אל התיבה להנצל מהמבול.
 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים

+99.רכשו=דברים ה יח "רעך שדהו"=ר"ת+ס"ת -- לא תתאוה רכשו של רעך
 ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך

100=רכשו(שכור)=אסתר ו ח "אשר לבש בו המלך"=ס"ת רכשו --שזה יהיה בסוף רכוש מרדכי הצדיק(וגם אחשורוש השכור)
 יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו

101.תפילות (עלינו לשבח)
כתר=
כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלכות שדי
"בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ לְהַעֲבִיר"=ס"ת "כתר"---שיעשו לה' כתר מלוכה.
מנתץ="גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ- וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן" - X 2 = מנתץ - משני הכיוונים (לנתץ ולהכרית כל הגלולים)

102.תאר(יפת תואר)=שמות כ יד : "תחמד אשת רעך"--ר"ת----מרמז לא לחמוד אשה יפה.
 לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך

103.עור=בראשית כט כה :ר"ת ---מרמז שיעקב היה כמו עור בלילה שלבן רימה אותו ונתן לו את לאה במקום רחל.
 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני

+104.שושן=דברים ט טו .במילים "באש ושני"--מוסתר שושן --אולי בזכות אסתר ומרדכי בשושן קיבלו את התורה מאהבה.
 ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי

105.ששון=תהילים פד יב : ה' יתן שמחה וששון להולכים בתמים.
 כי שמש ומגן יהוה אלהים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע טוב להלכים בתמים

106.נשים=דברים כא טו : -הפסוק מדבר על זה במפורש שיהיה לאיש כמה נשים.
 כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה
+דברים יב ג :--אולי מרמז על מה שכתוב באבות שמי שמרבה נשים הם גורמות לו לעבוד עבודה-זרה(גם אצל שלמה המלך)
 ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא
+וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם
---מדבר במפורש על אישה סוטה.

107.הכהן=תהילים קלד ב :  (2 פסוקים)--הכהן מברך את עם ישראל.
 שאו ידכם קדש וברכו את יהוה יברכך יהוה מציון עשה שמים וארץ

+108.מנרה=ויקרא כד ג :"אהרן מערב"-מסתתר במילים אלו - בדיוק במילה אהרן שהוא מדליק המנורה וגם בפרשה שמדברת על הדלקתה.
 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם

109.בצמא=דברים כג יב "ערב ירחץ במים וכבא"=ס"ת קשור למים שבפסוק.
 והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה

110.נכון=שמות לח ח :  (1 פסוקים)
 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד ---אולי קשור להיכון לקראת ה' אלוקיך שצריך לרחוץ במים לפני התפילה.
ויקרא כג לח :  (1 פסוקים)
 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבתיכם אשר תתנו ליהוה
תהילים פד ג :  (1 פסוקים)
 נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי

111.אדמה(אדומה--פרה אדומה)=וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֲלֵיהֶם[במדבר כ ו]
מוזכר מיד אחרי פרשת פרה-אדומה(פרשת חוקת)

112.פרה=במדבר טז כב :  (2 פסוקים)---אולי מרמז גם לפרה(או פרה אדומה,או קורבן) לכפר על ישראל,וזה במעשה קורח. [פרשת קרח]
 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף וידבר יהוה אל משה לאמר

113.כפי=תהילים צא יב :  (1 פסוקים)
 על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך
+אסתר ו ב :  (1 פסוקים)
 וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש
+שמות ג ו :  (1 פסוקים)
 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים
+(מוסתר בפסוק יגיעת אפיך=כפי--ידים עובדות)בראשית ג יט : (פסוק אחד)
 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב

114.כנף=משלי כו ב : (פסוק אחד)
 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא

115.לֻחֹת=שמות ג יב : --רמז שמשה רבנו יתן לישראל את לוחות הברית בהר הזה הר-סיני.
 ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה
+ר"ת =בראשית ט יז :  (1 פסוקים)  ---(לבדוק - לגבי היקש האם יש קשר בין נוח לבין משה רבנו שבפסוק כתוב "אות" גם כאן וגם בדוגמא הקודמת על הלוחות)
 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ
+ר"ת=ויקרא יח ד :  (1 פסוקים)
 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם
+בראשית כב יג :  (1 פסוקים)
 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו
שמות ה ב :  (1 פסוקים)
 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
שמות לב כ :  (1 פסוקים)
 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל

* גימטריה :  3349=וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם=אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע

**שושבין =דניאל ח ב : (פסוק אחד) מסתתרת המילה
 ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל
+נחמיה א א : (פסוק אחד)
 דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה
+שיר השירים ו ג : (פסוק אחד)
 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים

**שושן=דברים ט טו : (פסוק אחד) מסתתרת המילה
 ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לוחת הברית על שתי ידי

116.בורר=קהלת ז יד :  (1 פסוקים)
 ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה
+בראשית לו ח : --מתאים לרש"י בספר מלאכי א,ג - "ואת עשו שנאתי . לדוחפו אל ארץ שעיר מפני יעקב אחיו ומנהג שבעולם מי שיש לו שני בנים לבכור הוא בורר לו מנה יפה"
 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום
+בראשית לז כד "והבור רק"=בורר
 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים

127.ברור=מלכים ב ה יד :---שאחרי שטבל בירדן 7 פעמים שב בשרו להיות ברור ונקי.
 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר

*חנון=בראשית מד ט : מסתתר המילה חנון X 2 - "אנחנו נהיה" --שיוסף היה חנון וריחם עליהם.
 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים

128.חנון=תהילים לז כא : שהצדיק חנון (ר"ת+ס"ת)
 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן

129.חונן=תהילים קלו כד :  (2 פסוקים) - (ר"ת+ס"ת)
 ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו
+*שמות לח ח :במילים אלו מסתתר חנון - "כנו נחשת" לומר לך שהקב"ה חנון גם במעשה זה של אישה סוטה וכו'
 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד

130.נקה=במדבר ו ח :  (1 פסוקים)
 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה
------
**מחצית השקל -- למה מחצית השקל, ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר לפני שחטאו במחצית היום, יתנו מחצית השקל, וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות ביום יתנו מחצית השקל
[ירושלמי שקלים פ"ב ה"ג]: --וזה מרומז במילה "שקל" שאמצע(מחצית) האותיות של שקל= שין,קוף,למד--אמצע האותיות שלהם=יום--שזה כנגד מחצית-היום.

131.מתנה=בראשית יא לא :--ארץ ישראל קיבלנו אותה במתנה .[פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק כה]
 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם

132.הצלה=בראשית יט לא :  (2 פסוקים) "כל הארץ לכה נשקה"---בנות לוט חשבו שאין אנשים בעולם ורצו הצלה להביא המשך לעולם.+ר"ת+ס"ת "הארץ לכה"=הצלה.
 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע

133.זאת(=בגימטריה=צום+קול+ממון [תשובה])=תהילים פו יג :  (2 פסוקים)
 כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם
*+שמות כה ג "אשר תקחו מאתם זהב"=ר"ת זאת - והמילה "מאתם" באמצע---אולי מרמז שהתשובה שיעשו צריכה להיות מאתם מהם דוקא.
 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת

134.ישראל=כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי(בראשית ט,ג)---אולי מרמז על שליטת ישראל בכל אומות העולם,כמו שכתוב בפסוק הקודם לו ועוד
+לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ(בראשית יא,ז)---שפת עם ישראל היתה עברית,והם אחרי שבלבל ה' את שפתם לא ישמעו זאת.
+סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא(שמות יט,כ)---מרמז שעם ישראל קבלו התורה בהר סיני וזה היה מטרת הבריאה.

135.תמים=וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי (ס"ת תמים)

136.הלכה=דברים ו כד :  (1 פסוקים)
 ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה

+*בראשית יח כה : "חללה לך השפט"--מסתתר כאן המילה הלכה.
 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט

+קהלת ט,ז: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ:---כשיש הלכה ברור הכל טוב ושמח.("אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה"-ס"ת)

+תהילים ק א :  (1 פסוקים)
 מזמור לתודה הריעו ליהוה כל הארץ
+משלי ד ז :  (1 פסוקים)
 ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה

137.נֹצֵר (נוצר- ...חסד לאלפים) בראשית ג,יא: הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר ---מרומז אולי שה' שומר את החסד לאלפי דורות להצלה מהמן הרשע ועוד.
+ אסתר ו,ד :עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ.
+אסתר ז,י: וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה:
+אסתר ח,טו: וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה:

138.עקד=תהילים צח א : "וזרוע קדשו"--מסתתר כאן עקד.
 מזמור שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו

139.מנוע=וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁבראשית לז,כא)--ראובן רצה למנוע את מותו של יוסף הצדיק.

140.שירות="וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל" --לשמוח בשירים (שירות)
141.שירים="וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת"--לשמוח בשירים שתתקבל לפני המלך,ולהציל את עם ישראל.

+142.אבידה="אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד" [במדבר לא,נ]---רמוז איש מצא אבידה.
143.זכור(זוכר)="וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו"[בראשית כב,יג]--זכור ה' את מסירות הנפש של אברהם ויצחק.
144.ברח=וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו [בראשית כח,יח]--יעקב אבינו ברח מעשיו ללבן ,ר"ת "יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח"
145.זהב=וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר[בראשית כד,ב]--מרמז שאברהם נתן זהב לאליעזר עבדו.
146.מצא-חן="חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל"
-במילים "חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת"=ס"ת "מצא-חן"--שחירם מלך צור מצא-חן בעיני שלמה המלך,על שעזר לו ונתן לו בעד 20 ערים בגליל.
147.שערה=וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת:---אולי מרמז למה שאומרים "שלא נגע בשערת-ראשו"
+[שמות יח,כה] "וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל הָעָם.."---השערה על הראש..
148.מנורת-מאור="הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר"-ס"ת (צריך לבדוק מה הקשר)
149.מצרים="עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם"=ס"ת מצרים---מרמז שכל עפר ארץ מצרים נהפך לכינים.[פרשת_וארא+]
+"וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם"
"אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"=ס"ת =מצרים---אולי להדגיש שהקב"ה הוציא אותנו מארץ מצרים בניסים גדולים.
150.יוכבד="וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל"
"כָּל דִּבְרֵי יְהוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר"=ר"ת יוכבד (אמו של משה רבנו)
151.שלמה-מלך="בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה:"
"וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל"=ס"ת = שלמה מלך
152.עצרת="הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ"
153.מתן-תורה="וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" [שמות יט,יז]
במילים "לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר"--קשור לקבלת התורה.
154.קבלת-תורה="וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק"=ס"ת --קבלת תורה.
155.אל-עליון="הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ:"
"לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ" = אל-עליון  X 2 (ר"ת)
יום השבת="שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"=ר"ת --אולי מרמז שבת מלשון  שובה-תשובה.
156.אליהו-נביא="וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם" (ר"ת)
157.אליהו-תשבי="וְכֹל הֶהָרִים אֲשֶׁר בַּמַּעְדֵּר יֵעָדֵרוּן לֹא תָבוֹא שָׁמָּה יִרְאַת" (ר"ת)
158.מלאך-הברית="כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם:"
"הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן" ר"ת --אולי מרמז שהקב"ה ישלח את מלאך-הברית לפני בנ"י לכבוש להם את ארץ-ישראל.
159.יד-הוי-ה="בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים:"(ס"ת)
160.חֹתֵן מֹשֶׁה="מָדַד רוּחַ הַצָּפוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב" [יחזקאל מב,יז]
161.ליל-הסדר="וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה"   במילים "סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה רַק לְעֵת"-ר"ת
162.בני-ישכר="וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ תַּחַת וַשְׁתִּי וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כֵּן" במילים "וַשְׁתִּי וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ כֵּן" --ס,ת = בני-ישכר
163.בני-לוי="וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן" [שמות כח,א]
+וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהוָה דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה:
+וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: [פרשת שלח-לך ,במדבר יח,כג]
164.בן-דוד= [שמואל א  יז,נ] "וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד: "
165.ישא הוי-ה="הַלְלוּיָהּ  הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה:"
+ישא הוי-ה="הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יְהוָה הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה:"
166.יאר הויה="וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי"-    במילים  "אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי"[בראשית כו,כד]
+ "לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְהוָה צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ:" [תהילים צב]
167.מלאך-רפאל="וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ" [דברים כח,לה] (פרשת כי-תבא)
168.ויקהל="וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ " (שמות לה,א) -- אולי מרמז על כך שזה בשנה השביעית ?
169.גחלים="גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה"---ע"י הגחלים יש עוד אור ולא מחשיך לגמרי...
170.טפח="טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ"
171.לפדות="לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" --- אסור לפדות מהדין ,עני או גדול וכו' רק בצדק לשפוט.
172.נפלאות="זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן" -- X 2 . (אולי מרמז על הניסים והנפלאות שה' עושה לזבולון בי-ם ובמסחר שלו)
173.נסים="מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר" --- נס קריאת ים-סוף
174.רחמים="חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי" [תהילים קמ,ב] --- הקב"ה מרחם ומציל האדם.  X2 
+ "שָׁמְרֵנִי יְהוָה מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים" [תהילים קמ,ה]  כנ"ל
175.לתרום="וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן"  X3 -- אברהם ושרה עשו תרומה גדולה שהפיצו את שם השם בעולם.
+ "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ"  X4  --התורה הקדושה תרמה הכי הרבה לכל האנושות.
+ "כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה" -- לתרום את פטר הבהמה .
+ "כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה " [במדבר יח,יט]
176.סמוך="וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר" [שמות ז,כד] -- סמוך ל יאור לחפש מים לשתות.
177.חנכה(חנוכה)= "וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה" [מלכים ב  ט,א]  -- מוזכר פך שמן בקשר לחג החנכה .
178.דם-הברית="יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה חֻקַּת עוֹלָם" [שמות כז,כא]
179.כבשן="כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ" [תהילים פח,ד] --- ר"ת ,אולי מרמז על השאול (=גיהנם) ששם הכל כמו כבשן.
180.בן-תורה="אֵלֶּה אֲשֶׁר נִחַל מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה" [יהושע יג,לב]  X2 ---מרמז על משה רבנו שהיה בן-תורה. (ומקום קבורתו בערבות מואב)
181.אברהם ="וְהָעֹלָה אֲשֶׁר יַקְרִב הַנָּשִׂיא לַיהוָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שִׁשָּׁה כְבָשִׂים תְּמִימִם וְאַיִל תָּמִים" [יחזקאל מו,ד] ---מרמז אולי שאברהם אבינו היה כמו נשיא אלוקים.
182.משה רבנו="וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ" [אסתר ג,יב] -- רמוז כנראה על  הולדתו של משה רבנו שהיה בחודש אדר(הגורל) וזכותו עמדה לישראל שניצלו.
183.באר-מרים="וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה" [מלכים א  י,יא]
184.תיבת-נח="וְנָתַתָּה אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדֻת וְשַׂמְתָּ אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן" [שמות מ,ב] X2 -- אולי הגודל של התיבה והמשכן(או המקדש) היו שוים וכדו'.
185.תורת-משה="וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר:" [ויקרא ח,כ]
186.כֹּפֶר="כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי" [במדבר ח,טז] הלוים היו כמו כופר (כפרה) על  בכורות בני ישראל.
187.אפריון="וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם" [בראשית מא,מא]
187.כפרה="עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה" [שמות יג,טו] --- זובחים לה' פטר רחם שזה עבור הכפרה ,שה' הציל את הבכורים.
188.אהל-מועד="וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל עַבְדּוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִד לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת הַגֹּרֶן לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַיהוָה" [שמואל ב  כד,כא] --אולי מרמז על מקום המקדש,שקנה דוד המלך.
189.נינוה="וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" [בראשית מז,ד] --אולי מרמז על פרעה שיהי מלך בנינוה אחר כך.
190.שלום (עם המילה "בני" שנמצאת באמצע)="כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ" -- אולי מרמז שיהיה להם שלום אם יתנו את הכופר,והמילה "בני" באמצע מרמז,שצריך ליתן הכופר רק מבן 20 שנה.
--שזה מרומז במילה "בני"=  בן-יו"ד =בן 20 .
+191.בשמים="מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם" [שמות כט,כח + ויקרא ז,לד]  --אולי ריח הקורבנות לפני ה' זה כמו בשמים.
192.יבנה="וְלִשְׁלֹמֹה בְנִי תֵּן לֵבָב שָׁלֵם לִשְׁמוֹר מִצְוֹתֶיךָ עֵדְוֹתֶיךָ וְחֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלִבְנוֹת הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי"[דברי הימים א ,כט,יט] --- מדובר על בנין בית במקדש.
193.יהודה="וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד כִּי הָיָה יְהוָה עִמּוֹ וּמֵעִם שָׁאוּל סָר" [שמואל-א יח,יב] --במילים "דָוִד כִּי הָיָה יְהוָה עִמּוֹ" --דוד משבט יהודה זכה למלוכה.
+"וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ"[שמות יז,יב]--חור היה משבט יהודה.
194.שן-תחת="וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת..."[אסתר ו,יא] ---מרמז אולי במידה כנגד מידה שהמן עשה את הכי טוב למרדכי היהודי.
195.כתר="לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי" [אסתר ו,ו] --- שהמן חשב לשים כתר המלכות בראשו ,ולהיות כמו מלך.
196.ְיָהֲלֹם="מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה"[אסתר ד,יא] ---מרומז על אבן יקרה "יהלום" שכנראה היתה בשרביט הזהב של המלך.
197.ילד="וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה" [בראשית יח,יט]---בדיוק אחרי הבטחת ה' לאברהם שיולד לו בן.
+"וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל " --אליעזר משבח את אדונו אברהם גם על בנו יצחק.
+ "וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה"[בראשית ל,ג] --רחל אומרת ליעקב,קח את בלהה לאישה ,ואזכה בזכות זה לילד.
+"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ"[בראשית לה,טז]--גם בלדתה את בנה השני מוזכר ילד בר"ת.
+"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" --- מוכר מיד שהמשכן נעשה ע"י בצלאל שהוא היה עוד ילד (בן 13)
198.יירא="וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא, [בראשית כו,ז] --יצחק יירא לומר אשתי כדי שלא יהרגו אותם לכן אמר אחותי.
199.מצות="וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" [שמות יב,לד] -- ממש מדובר על המצות.
+"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ"[בראשית יח,ד_פרשת וירא]--ס"ת מצות,שהיה זה בזמן הפסח.
+"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת"[דברים טז,ג_פרשת ראה] --מדובר על המצות שצריך לאכל.
200.תורה=שמות כ טו "וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק"---מדובר במתן תורה עצמו.
+דברים ו יח "ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך"---"ועשית הישר" = תורה.
|+שמות כח ג "ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי "
201.היאר(היאור)=בראשית טו יד "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול"--במילים "את הגוי אשר יעבדו"ס"ת היאר(היאור) שמצרים עבדו ליאור וה' דן אותם.
+ היאר= "בראשית פרק ב "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְקֹוָק אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה "--היאור היה למצרים מקור מים ללא תלות בירידת הגשם.
202.גלות="וַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן"---גלות של יעקב ללכת לארץ כנען.
+ "וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד"  X2 --משה היה בגלות גם בתוך התיבה ביאור.
203.גאולה="אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" [בראשית יז,ד]---הקב"ה הודיע לאברהם אבינו שתהיה לו גאולה,והוא יהיה אבא ויהיה "אב המון גוים"
204.שפע="עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר"[אסתר ט,כה]---יש שפע רב בפורים.
+ "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ"---שפע יש לאדם שהולך בדרך ה',והוא כעץ השתול על פלגי מים,ונותן פריו בְּעִתּוֹ.
205.לשון(לישון)="אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם"[תהילים עו,ו]--מדבר על שינה- נמו שנתם.
206.שְׁבֻעַת="לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר"[שמות כ,יב]---אסור להשבע לשקר.+  =תשבע ,כאילו נאמר לא+ר"ת תשבע =לא תשבע.
207.בליעל="לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהוָה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה"[דברים כג  ג,ד] --2 פסוקים.
208.שקל=בראשית כט יג "ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה"
---לבן רץ ליעקב ואומר המדרש שנישק לו וחיפש אצלו כסף - וכאן מרומז המילה "שקל" שחיפש אצלו שקלים.
209.עניו ="בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ"[תהילים לד,ג]--מדובר על ענוים.
+210.עדה="וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ"[במדבר יד,לו]--המרגלים דיברו דיבה רעה על הארץ והם היו "עדה" -10 אנשים.
211.העלה(העולה-קורבן עולה)="הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכָל תַּחֲלֻאָיְכִי"[תהילים קג ג]---סליחה ע"י קורבן עולה.
212.מבוהל="וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ"--הם נבהלו והתחבאו כשהבינו שחטאו.
+"וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו וְלֹא קִבֵּל"[אסתר ד,ד]
213.מלאכה="וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן"[במדבר ג,ז]
214.דם-מילה="וְעָבַרְתִי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה"--ס"ת הם  דם-מילה  שבזכות זה זכו לדם-פסח ולגאולה שלימה .
215.שיכחה="שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה"--שצריך לזכור יציאת מצרים
216.מרומה="וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"--ששכם רימה אותם.
+"וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה"[שמות י,יז]--שפרעה רימה את בנ"י (וכן הארבה ברח לו)
217.לשכה="וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה"[שמות טז,כה]--אולי לשכה זה מקום חשוב,כמו שהשבת חשובה גם כן.
218.סנהדרין="הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי"---אולי אפשר לומר שדוד המלך אומר שהסנהדרין יכול להוציא את דינו לאור.
219.עולם-הבא="בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים"[בראשית כב,ט]---בא לרמז שעולם הבא בטוח יהיה לאברהם ויצחק.
220.עולם-הזה="וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל"[בראשית ג,יג]---מרמז על תאוות העולם-הזה. + במילים האלו "עָשִׂית וַתֹּאמֶר" נמצאת המילה "תאות" .
221.חולה="וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"--ס"ת חולה --לרמז שאברהם אחרי הברית היה חולה ובכל זאת חיכה לאורחים.
222.תליה="וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם"--ס"ת תליה--לרמז על שתלו את שר האופים על העץ.
223.כלים="כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ"--מדבר גם על הכלים.
224.אֳנִיָּה(אוניה)="ונח מצא חן בעיני הוי-ה"--ס"ת אניה(אוניה)---שבזכות מציאת החן בעיני הקב"ה הצילו ע"י אוניה.
225.אוניה="וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ"--מרמז על שמו של משה שהיה באוניה(תיבה) ובת פרעה הצילה אותו.
226.גאוה="וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ"--מראה על גאוותו של המן הרשע.
227.כעס="וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד"--מרמז על מי שכועס שעולה עשן באפו.
228.כבוד="וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל"--ס"ת כבוד ,ופסוק לפני כן כתוב "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב"---שמרמז שהלך בכבוד רב.
229.טוב-לב="וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר.."--מראה על טוב לבו של המתעסק באפר הפרה אדומה(שאפילו שזה מטהר טמא מת-ובכל זאת זה מטמא את מי שעוסק בכך) מוכן הוא לטהר אחרים,ולא חושב על עצמו.
+טוב לב="לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ"[קהלת ט,ז]---יהיה לך טוב בלב שהקב"ה סלח לך.
230.ענוה="וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ"--יכול להיות שהקב"ה שמע אל הבל בגלל שהיה ענו.
+"וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב"--מרמז על משה שהיה ענו.
231.יראה="וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי"--היה למשה יראת ה'.
232.חלוקה="וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ"[מלכים א  ג,כא]--בדיוק מדבר בענין שהמלך שלמה רצה לחלק את הילד בין 2 האמהות במשפט הידוע.
233.מנעול="וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת"--רצו לשבור את המנעול והדלת.
234.אמונה="וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ וַיִשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה"--בזכות האמונה ניצל.
+"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ"[בראשית מד,טז]--האמינו שהכל מה'.
+"וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל מֶלֶך נִינְוֵה וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וַיְכַס שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר"[יונה ג,ו]--האמין מלך נינוה בבורא העולם וחזר הוא וכל עמו בתשובה.
235.פתח="וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה"[בראשית ח,י]--מרמז על הפתח שנוח שילח את היונה.
"וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"--גם מרמז על פתיחת יוסף את אוצרות התבואה.
236.נשתנה="וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם"--משה לבש בגדים של מצרי ונשתנה לבושו (בפסוק הקודם כתוב "איש מצרי הצילנו")
237.כפיר="וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה"---ס"ת כפיר שהוא אריה -- הכוונה ליהודה שאמר טרוף טורף.
"גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ"[בראשית מט,ט - ברש"י]--מטרף. ממה שחשדתיך (לעיל לז לג) בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה
238.תורה="וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ"[במדבר יא,יח-פרשת בהעלותך] ר"ת+ס"ת =תורה.--מרמז להתקדש וללמוד תורה.
+וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ וַתַּגֵּד לַחֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה עִמּוֹ וַתֹּאמֶר שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז--מרמז על רות שעשתה חסד כמו שכתוב בתורה.(וכן יצא ממנה דוד המלך)
+"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת"[פרשת תרומה]
+"ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר"--ר"ת+ס"ת.[ממש בפסוק שמשה הוריד את התורה]
239.כהנים="יְהוָה אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ"[תהילים כו,ח]--ממש מדבר על בית המקדש ששם נמצאים הכהנים.
240.בית-ישראל="וְגַם אֲנִי נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְבִלְתִּי הָבִיא אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת"
241.מלכים="נָבִיא מִקרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" [דברים יח,טו]  . ראשי התיבות יוצא המילה "מלכים".+המילה מלך יוצאת "יָקִים לְךָ".
242.גבורה="וַיְהִי גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶן"[יהושע יג,כג]---שראובן שהיה בגבול היה צריך גבורה.
243.יברכך=ישעיה מא,ח :"ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי"--יברך את עם ישראל.
244.שחוק="וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה"[ירמיה ז,לד].
245.תשתה="וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים"[בראשית מ,כ-פרשת וישב]--מדובר על שר המשקים ועל משתה.
246.משתה-יין="כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה"[דברים כא,טו-פרשת כי תצא]
+יחזקאל טו,ו "   ---מדבר על עץ הגפן וכו'
247.עברי="וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ"[שמות א,ט]--מדובר על עם ישראל.
248.צדק="רק חזק ואמץ מאוד..."[יהושע א,ז]---יהושע קיבל ברכה להיות חזק ואמיץ ולשפוט צדק את העם.
249.מלכות-אל(מלכות שניתנה ע"י הא-ל)="וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל"[רות ד,יד]--רות ממנה יצא דוד המלך.
250.תבואה="וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים"[בראשית כד,סג]
+ "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה,[שמות כג,טז]---ממש מדבר בפסוק על נושא של זריעה ותבואה.
251.זיתך="זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ"[דברים כח,מ]---במפורש מדבר על הזיתים בזה הפסוק.
252.מולדך="וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"  [דברים ו,ג]---מדבר בפסוק על ארץ ישראל זבת חלב ודבש שהיא ארץ מולדתנו.
253.מלך-בבל="מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד"(במדבר ד,ג)---לבדוק לגבי צבא וכו'
254.העדת="נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ"[תהילים קלב,יא]---אולי מרמז על ההבטחה של ה' לדוד שיהיה לו המשך למלוכה.
255.תְמֻנַת יְהוָה="כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת הַכְּרֻבִים מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו"[שמות לז,ח]---קשור כנראה לכרובים.
256.בורא העולם="וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה"[שמות יז,י]---המלחמה היתה רק ע"י בורא-העולם.(שלא יגידו שמשה אהרון וחור עשו משהו בעצמם)
257.מכת-בכורות="יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדך"[דברים כח,יב]
258.נימול="וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ"[בראשית יח,ה-פרשת וירא]--אברהם אבינו אחרי שעושה ברית-מילה,מזמין אליו את המלאכים לאירוח.
259.עושה-שלום="וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" [שמות ב,יד]--משה רצה לשים שלום בין איש לאחיו במצרים.
260.מלך-מצרים="וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ"[שמואל-ב ז,ט]--אולי שם גדול כמו שהיה למלך מצרים(או שינצח את כולם)?
261.מלך-יהודה="וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְהוָה לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם"[דברי הימים-א כט,י]---מדובר על דוד המלך משבט יהודה.
262.ים-סוף="וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ"[שמות כג,לא-פרשת משפטים]--מדבר על ים סוף.
263.אוהליך-יעקב="וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם" [שמות יב,ו]
264.בית-לחם="וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל"[שמואל-ב כג,א]--מי ישקני מים . אמרו רבותינו ( בבא קמא ס ב ) : הוצרך לשאול שאלה מסנהדרין היושבים בשער בית לחם : (רש"י)
265.נאמן-לו="וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְהוָה עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה"[שמות י,כו]---ישראל היו נאמנים לקב"ה ובטחו בו,ויצאו למדבר כאשר ציוה ללא שום צידה וכו'.
266.אשמח=בראשית לט ב : "ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי "
שמות יב כב :"ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר"
267.אמת="תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה"[שיר השירים ד,ח]
277.דודי=שמות ו כ :"ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה"--"יוכבד דדתו" =ר"ת+ס"ת =דודי
278.לב-אדם="וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ"[בראשית לה,ט]--מרמז על יעקב אבינו שהוא האדם שנמצא בכסא-הכבוד,וה' בא לברך אותו.
279.לב-בשר="כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים"[במדבר יח,יב]
280.השכינה="וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה"[בראשית כה,כב--פרשת תולדות]
281.התחל-שנה="וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ"
282.עולם-חדש="וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים"[יחזקאל לט,ט]--מלחמת גוג ומגוג-עולם חדש.
283.מלוה-מלכה="וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם יְהוָה וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע"[דברים כא,ה]
284.הבאה=ויקרא ו ז :"וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח "
285.המלכות="וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִּי כִּי תָבוֹא אֵלָי"[בראשית לח,טז]--מתמר יצא המלכות.
286.בראשית="רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם"[דברים טו,ה]--אולי מצות השמיטה היתה צריכה להיות בבראשית בהתחלה.
287.ויקרא-משה="וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל"[מלכים-א יח,לו]
288.נהר-ירדן="וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל בֶּן מִי אַתָּה הַנָּעַר וַיֹּאמֶר דָּוִד בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי"[שמואל-א יז,נח]
289.חלומות="וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ" [דברים כח,סו]---אולי יפחדו מחלומות לא טובים.
290.יבשר="וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ"[בראשית מב,א]---בשורה טובה ליעקב שיש אוכל.
+"וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת"[בראשית מב,ב]---גם כן בפסוק הבא אחריו בשורה טובה ליעקב שיש אוכל.
291.יום-טוב="וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם"[ישעיהו נו,ה]
292.בית-אל="רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"[שמות כג,יט]--מביא לבית ה',שזה בית-אל. (X2)
293.ברך-הויה="וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי"[בראשית לכ,כא]--ה' ברך את יעקב.
+"זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה "[תהילים כד,ו]
294.להויה-הארץ="כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיהוָה"[ויקרא ב,יא]
295.בוגדים="שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה גּוֹיִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ"[ירמיהו לא,ט]
296.השתדלות="כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו"[דברים כה,יא]--יכול להיות שזה היה ההשתדלות להציל את בעלה.
+"וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד יְהוָה עַל הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"[דברי הימים-ב ז,ג]--עשו גם שם השתדלות,והקב"ה הביא אש מהשמים.
297.כבוד-הויה="וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי יֵהוּא בֶן חֲנָנִי אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל"[דברי הימים-ב כ,לד]
298.צבאות="כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה"[זכריה ג,ז]
299.מִנְחָתִי="וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח"[שמות ח,כב]--מדובר בפסוק על המינחה(קורבן)שרצו בנ"י להביא לקב"ה.
300.עמוד-אש="מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יְהוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ"[תהילים נ,א]
301.ברך-שהכל="וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יְהוָה וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן"[מלכים-א יז,ה] --ה' אומר לאליהו הנביא לשתות מהנחל(ממש בפסוק הקודם)ובפסוק הזה הוא,באמת שותה מהנחל וכמובן "מברך שהכל".
302.בית-מדרש="אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ.."[שמואל-ב כג,ח]--ישבו בבית-המדרש.
+"וַיֹּאמֶר אֵלַי עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ"[דניאל ח,יד]
303.באר-מים=" הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה וַיִּקָּדֵשׁ בָּם"[במדבר כ,יג-פרשת חקת]--מדובר בפסוק על כך שבני ישראל רצו מים.
304.רוממו-לאל="וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה"[בראשית יג,א]--אברהם אבינו הודה לה' שהוציאו ממצרים עם אשתו ובכבוד ובעושר רב.
305.בעושר-רב="וַיּוֹשֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט"[אסתר ה,ב]--היה שם עושר עצום ורב.
306.ישבר="אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד"[ויקרא כא,יט-פרשת אמור]--מדובר ממש בפסוק על שבר שיש לאדם.
307.ישאבו-מים="וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה"[דברים לד,ח]---יכול להיות שאחרי שנפטר משה רבינו שהוציא להם מים מן הסלע,אז בנ"י היו צריכים לשאוב להם מים לבד.
308.הרעה="וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ"[שמות ב,יג]--היתה "רעה" שהיו רבים בניהם.
309.תשכל="עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא"[ויקרא יח,יג]--אולי מרמז שאם הבן מתחתן עם אחות אשתו,אז שניהם נכרתים מהעולם,ויוצא שאמו יושבת שכולה,כי מאבדת את שניהם.???
+"אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ"[ויקרא יט,יט] X4 פעמים.!!!
310.אור-העין=וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ"[שמות לד,כט] X2---ראו בנ"י אור בעיניהם,כאשר קרן וזרח אור ממשה רבינו.
311.בעל-כוחות="וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָעַי בַּשָּׂדֶה בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר רְדָפוּם בּוֹ וַיִּפְּלוּ כֻלָּם לְפִי חֶרֶב עַד תֻּמָּם וַיָּשֻׁבוּ כָל יִשְׂרָאֵל הָעַי וַיַּכּוּ אֹתָהּ לְפִי חָרֶב"--הקב"ה בעל הכוחות כולם,נתן את העי ביד עם ישראל.
312.בְּקִרְבָּם="נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם"[במדבר ד,ב]--ה' היה בקרבם של בנ"י ובמיוחד אצל שבט לוי,ובני קהת שנשאו את המשכן.
313.פח-יקוש(מלשון פחד ובהלה ומלכודת)="כִּי כֹה אָמַר יְהוָה קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם"[ירמיה ל,ה]
314.הִצִּלַנִי="וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן"[בראשית ט,יד]--ה' הראה לנח את הקשת סימן על כך שהצילו מהמבול.
315.פרשים="וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב"[שמואל-ב ח,ד]--בפסוק מדובר על פרשים,ועל ניצחון דוד אותם.
316.יהונתן="וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה עֲלֵיכֶם"[ויקרא י,ז]--לבדיקה :יהונתן מת בגלל עוון אביו שאול,שהרג את עיר נוב שהיו כהנים(וזה מרומז כאן שהיו כהנים ולא יצאו מהעיר ולא ימותו???)
317.ברוך-אתה="..גַּם הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ"[בראשית לח,יא]--אולי מרמז שהיה הוא ברוך,ולא ימות כמו אחיו.
+ "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ"[דברים כד,יט]--מוזכר ברכה,וגם יש לו תבואה לקצור,וגם להשאיר לעניים.
+ "שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ.."[קהלת ד,יז]--תלך לבית ה' ותהיה ברוך.
318.עם-לבבי="כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְהוָה"[במדבר ג,יג]
319.הזהב="וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ"[שמות ט,טז]--אולי מרמז לו על כך,שהוא צריך להוציא את כל הזהב של מצרים,כדי לתת לעם ישראל,כמו שה' הבטיח לאברהם.
320.למוקש="וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו"[בראשית ד,ה]--נהיה מזה רקמעשה רע,והיה זה לקין למוקש לו.
321=בשם-הויה="וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"[שמות יב,מא]--יצאו בשם ה' מארץ מצרים בניסים גדולים.
322.שלשים="וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכּוֹת חֲלָלִים בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ.."[שופטים כ,לט]--ממש במילים "כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ"
323.טוב-לך="וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהוָה לֵאמֹר מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם"[במדבר יא,יח]--אמרו העם כי טוב להם.
+ "וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ"[דברים טו,טז]--העבד אומר שטוב לו עם אדונו.
324.ברכתי="וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם"[דברים ד,לז]--הקב"ה ברך את האבות הקדושים.
325.ברית-מילה="אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה בְּמִדְבַּר סִינָי"[ויקרא ז,לח]--רק שעשו ברית מילה אז יוכלו להקריב קורבנות. (עיין אבן עזרא)
+ "יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהוָה אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם"[דברים ד,י]
326.לב-זהב="וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" [שמות יג,ח]
327.שקלים="וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם"[שמות ל,לא]--אולי קשור לקטורת שמעשרת את בעליה ,ושקלים הכוונה להרבה כסף.
328.בארצם="וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם"[ויקרא כו,ו]--מוזכרת הארץ כמה פעמים.
329.יַסְּרָה(מלשון יסורים)="וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה וָחָי.."[דברים יט,ד]--יסורין של הרוצח לברוח לעיר מקלט. X2
+ "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי סָגַר יְהוָה בְּעַד רַחְמָהּ"[שמואל-א א,ו]--עשתה יסורים לצרתה כדי שתבכה לה' ותתפלל ותזכה לבנים.
330.ליצנות="וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם וְאֵת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן יִתְלוּ עַל הָעֵץ"[אסתר ט,יג]
331.מקננו(המקנה ,הצאן שלנו)="כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[ויקרא ז,לד]--החלקים של הצאן יהיו לכהנים.
332.אֶלְגָּבִיש(אבנים גדולות,אבן על גב איש)="רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר שָׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה בָּרָד"[שמות ט,כו]--הברד היה כמו אבני אלגביש.
333. מאור-שבת=[במדבר פרק יג ,כז]"וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ "
334.תצל"מ(ר"ת תורה ציוה לנו משה)=במדבר לג נד :"והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו"--ה' נתן לנו את הארץ בשביל ללמוד התורה.
335.שומר-חנם="וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם זִקְנֵי גִלְעָד וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת כָּל דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה בַּמִּצְפָּה"[שופטים יא,יא]
336.ונלחמת"וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה"[בראשית ב,כא]--האדם צריך להלחם ביצר,ולבנות בית טוב עם אשתו.
337.להשקות="וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן"[בראשית א,ל]--כולם חייבים לשתות.
338.מכות-מצרים="כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"[ויקרא יט,לד--פרשת קדושים]--ס"ת יוצא  מכות מצרים  אומר הקב"ה לישראל לאהוב את הגרים,כי הוא בעצמו הוציאנו משם ע"י מכות-מצרים(ואנו כמו גרים).
339.להשכיל=" וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה"[מלכים א ו,א]--שלמה היה חכם לבנות בהמ"ק.
340.אהב-זולתו="זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר"[בראשית יז,י]--לאהוב הזולת -לעשות לו ברית מילה.
341.העין=תהילים לג יח :"הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו "--במילים עין ה' ,ישנם בר"ת וס"ת "העין".
342.נסלח =  מלכים א פרק ו "הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת"---בית המקדש היה מקום שבו נסלח לעם ישראל.
343.יראה+שמים(יראת שמים)= דברים פרק ה,ה: "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְקֹוָק וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְקֹוָק כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר"  X2 באותו הפסוק.
344.לבי="לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה" --יתן האדם ליבו לעבודת ה' ,ויזכה לחזות בנועם ה'.
345.שבת="בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל" --התורה ניתנה ביום השבת.
+שבת="וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"---"אֵת יַעֲקֹב אִישׁ" ס"ת שבת אולי בזכות ששמרו שבת נגאלו. ???
+שבת="וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"---גם בזכות השבת זכו לארץ "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"-ס"ת שבת.
346.יפה תואר=בראשית פרק נ,כב"וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים:" ---מדובר על יוסף הצדיק.
347.לכבוד=דברים פרק טו,ו"כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ"---מדבר על כבוד לעם ישראל.
348.אורך-ימים=[בראשית פרק מד,לב] "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים"---שה' יאריך את ימיו ולא ימות ע"פי הערבות שלו לאביו יעקב.
349.לבקש="הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא"[דברים טו,ט] -- העני בא לבקש כסף מהעשיר להלואה.
350.ממון-רב=[מלכים א פרק ז]"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְקֹוָק אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב"---מדובר על שלמה המלך שעשה כלי המקדש מזהב רב,וממון הרבה.
351.חום-האש=[בראשית פרק לח,כה]"הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה"---לקחו את תמר להשרף בחום האש.
352.הזהר=דברים ה כא :"ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי" ---מסתתר המילה "הזהר, מתאים שצריך לפחד מה'.
353.רשב"י= שמואל א פרק טו "בְּעֵינֶיךָ רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל "  ---ראש ,ורב גדול.
354.הששית(השנה השישית)= ויקרא פרק כה,ח "יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע" --בזכות שישמרו את שנת השמיטה יזכו שבשנה השישית -תהיה תבואה ל3 שנים.
355.בנים= בראשית פרק יז ,ה"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ"  ---שינו את שמו וזכה לבנים בדיוק במילים "כי אב המון גוים" -הוא יהיה אבא לבנים.
356.לֻחֹת אֶבֶן=דברים פרק לג,ה "וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה" --מדבר על לוי שיצא ממנו משה רבנו משבט לוי,שהוריד לנו את לוחות האבן,לוחות הברית.
357.שרי בלק="וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי "[שמות יז,ט] ---בלק מלך מואב ,שלח לבלעם את שריו הנכבדים, שכולם רצו גם הם לקלל את ישראל,והיו רשעים כמו עמלק אשר בא להלחם עמנו.
358.אלול="וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"[במדבר י,י]---"וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם" =ר"ת אלול ובאמצע המילה "לזכרון" -לזכור ולחזור בתשובה באלול ע"י תקיעה בשופר.
359.השירה="מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא"---יוצא בדיוק בשירת משה על ים-סוף.
360.מי-כמכה="יִירְאוּ מֵיְהוָה כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל"[תהילים לג,ח]---גבורתו של הקב"ה.
361.עצוב="וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו"[בראשית מה,יד]---שניהם בכו
362.יתרו="לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ"---יתרו היה גר ,והיה גם כן יועץ של פרעה במצרים,ומשם ברח ונהיה כהן במדין.[דברים כג,ח] -פרשת כי-תצא.
363.ארבעה=וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם---היו 4 ענקים שם והם : אחימן,ששי,תלמי, ואביהם.
364.נחמה=וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם---הקב"ה נתן נחמה לאדם באישתו.
365.רופא=וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ [פרשת ויחי, בראשית-מז,כט] יעקב אבינו היה הראשון שביקש שיהיה חולה,ולכן היה צריך רופא.
366.כתנת=וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן[שמות כח,א-פרשת תצוה]---פסוק אחרי מדבר לעשות להם בגדי קודש,שזה קשור לכתנת.
+ כתנת=שמות פרק כח "וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ "  [מלבישים את אהרן ובניו בגדים ,שזה כולל גם כתנת]
367.הָעֵדֻת(הלוחות)=וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְהוָה עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה[שמות י,כו-פרשת בא]---מרומז על הלוחות שקבלו ישראל בהר סיני.
368.האלהי-ם=כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם[דברים ח,ג-פרשת עקב]---האדם חי רק מהקב"ה.
+ האלהי-ם= "נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ".
369.לישועה="וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה"[בראשית לח,כח]---יצא ממנו המשיח.
370.הישועה="עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יְהוָה עַל הַפֶּתַח"[שמות יב,כג]---ישועה ורווח והצלה לישראל.
371.מטמון="וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים" [במדבר יג,כג]
372.יצליח="יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר " [ישעיהו מב,כא]
373.מגדיל="גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְהוָה דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם"[תהילים קיא,ב]
374.המרחם="עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם"[דברים ג,כ]---הקב"ה מרחם על עם ישראל,ומבטיח להם שהוא יניח להם לכבוש את ארץ-ישראל,ויקבלו את ירושתם בחזרה.
375.אנכי(כמו אנכי ה' אלוקיך)="וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר"[במדבר יד,יז-פרשת שלח-לך] ---יגדל כוחו של ה', שאמר "אנכי ה' אלוקיך" שהוא השליט המושל בכל העולם ורק בכוחו,להכניס את עם ישראל לארצו.
376.נשמת="אם יתן איש את כל הון ביתו"[יר השירים ח,ז]
377.כל-העדה=[במדבר פרק יד-פרשת שלח לך]"וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ"---מדובר על כל העדה הרעה,שהם היו 10 אנשים המרגלים את הארץ.
378.רבים="וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[במדבר כב,ג--בפרשת בלק] ---הם אמרו שהנה כיסה את עין הארץ והם רבים מאוד.
379.כשף(כישוף)="...שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן"[תהילים ה,ו]---ה' שונא את העוון הזה.
380.דרך-ירידה="וַיֹּאמֶר הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד וַיֹּאמֶר דָּוִד קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ"[שמואל-א כו,יז]
381.לצאת="הַבָּיִת וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ"(ויקרא יד,מה)--מדובר על הוצאה.
382.יורה="עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר"[בראשית א,יא]--העצים הצמיחו פירות ואולי מרמז על הגשם שיורד -יורה ועוזר להם לגדול]
382.טובה="בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם..."(קהלת ז,יד)
383.אלי="לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי..."(תהילים כז)--אולי בגלל זה אומרים מזמור זה בחודש אלול,שמתפללים ומתחננים לה'.
384.מבול="..וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ"(דברים ה,ז)--קיבלו מבול גם בגלל עבודה-זרה. (המבול הגיע מכך שנבקעו מעינות מתחת לארץ)
+מבול "וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל"(ישעיה נד,טז)--בדיוק בהפטרה של פרשת-נח שמוזכר שם "מי-נח" ,וכן גם המילים ממש מתאימות למבול.
385.שלום-בית="חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ"(דברים טז,יג) --אומרים שסגולה לעשות שלום-בית ללמוד מסכת סוכה.
386.יגל="כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ"(דברים כו,יב-פרשת כי תבא)
---יגל = כל אות שניה (לשון שמחה) "לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם" שאם תתן להם אתה תהיה שמח,כמו שכתוב בפסוק הקודם "ושמחת.."
387.כי-תבוא="וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"(דברים כח,ב)--בפרשת כי-תבוא,וכי תבוא אל הארץ ותשמע בכל ה' יבואו אליך הברכות האלו.
388.השירה="מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא"(שמות טו,יא)--בשירה ששר משה.
389.יחלץ="...כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה"(בראשית ח,ט-פרשת נח)--נח חילץ את היונה.
+(תהילים סה,ו)"נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים"
390.יזמרו="אָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר בְּיוֹם אֶקְרָא זֶה יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהִים לִי"(תהילים נו,י)--אני אקרא ואתפלל ואזמר לה' ואויבי יפלו.
391.הצלת="וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.."(שמות ג,ח)--הפסוק מדבר על הצלת עם ישראל.
392.חן-העם="הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי.."(בראשית יט,יט)--מדובר על מציאת חן.
+"בַּיָּמִים הָהֵם תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם תִּשְׁכּוֹן לָבֶטַח.."(ירמיה לג,טז)--העם יוושע אולי בגלל מציאת חן??
393.יעקוב(יעקב)="יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ"(דברים לג,י-וזאת הברכה) בירמיה לג,כו "גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי.."
394.נפלו="וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ"(בראשית ד,ו)--באותם המילים שכתוב בפסוק נפלו.
395.גוזל="מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת"(בראשית כט,כז)---שלבן רימה וגזל את יעקב אבינו.
396.ושמחת="וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת"(בראשית ה,ה)--נתן 70 שנה לדוד המלך,יכול היה למות בשמחה,שהתמלאו ימיו.
397.נכשל="וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי"(יהושע ז,יט)--עכן נכשל והודה.
398.אות-אמת="בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק"(בראשית כב,ד)
399.מזל="וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת"(בראשית ב,כג)--האישה היא לפי מזלו של האדם.
400.צמה="וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב"(בראשית א,י)--שצמאים שותים מים.
401.למשל(למשול)="וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ"(בראשית א,ל)--ה' נתן כוח באדם למשול בבעלי-החיים.
+ "מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה"(בראשית מח,יז)--אפרים היה כמו מושל ומנהיג גדול יותר ממנשה אחיו ולכן ברכו יעקב ביד ימין.
402.לריב="וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ"(באשית א,ד)--אולי מרמז על המחלוקת שהיתה בין המאורות.
+ "וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה"(בראשית ו,ג)--אולי בגלל חטא דור המבול גרם כל זה למריבה.
+ "וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם"(בראשית יג,יב)--גם אצל לוט ואנשי סדום.
+ "וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת"(בראשית כא,כ)--גם כן אצל ישמעאל.
403.מריבה="וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב"(בראשית כה,לג)--יצא מהמכירה הזאת מריבה בין עשיו ליעקב.
+ "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי"(שמות ח,טז)--גם כאן בין משה לפרעה.
404.לשלום="וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת"(בראשית מב,כא_פרשת מקץ)--האחים באו לעשות שלום.
405.שלום="וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו"(שמות כה,כ_פרשת תרומה)--וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו=ס"ת שלום --כאשר הם היו אחד מול השני היה שלום בישראל.
406.מלח="הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים"(בראשית כב,ט)--רמז ששמים מלח על הקרבן במזבח.
407.חמל="אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"(בראשית יד,כג)--אברהם חמל עליהם וגם על ממונם.
408.לחם="וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה"(בראשית יח,ב)--מרמז שהביא להם לחם לאכל.
409.אכל-לחם="קוּמָה יְהוָה אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל תִּשְׁכַּח (עניים) עֲנָוִים"(תהילים י,יב)--מבקש דוד מה' שיתן לעניים לאכל-לחם.
410.שמח="וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין"(בראשית מג,יד)--יהיה שמחה שימצאו את יוסף.
411.יוֹם הַשִּׁשִּׁי="שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת"(שמות לא,טו_פרשת כי תשא)  [ר"ת יחיד בכל התנ"ך]
412.אביע="אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם"(בראשית ב,ד) אבי"ע=ר"ת ארבע עולמות שישנם א-צילות,ב-ריאה,י-צירה,ע-שיה. (שה' ברא את השמים והארץ עם כל העולמות)
413.רומם="וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם.."(בראשית א,ט)--אולי שהמים ניקוו במקום אחד הם התרוממו.
414.לשחת="וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ"(שמות כח,מג) --שבזכות שמשרתים בקודש עם הבגדים זה מציל אותם ממיתה.
415.רוח-חיים(רו_ח_יים)="וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם"(שמות י,יט)--אולי מרמז שגם הארבה שהמצרים מלחו כבר והיה מת,פתאום נהיה חי ועף לים סוף.
416.רעות="וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב"(בראשית ג,טו)--הקב"ה שיהיה שינאה בין הנחש לאדם,מפני שהנחש שהוא היצר הרע רוצה רק להרע לאדם.
417.צהר="שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב"(בראשית ב,יא)--ישנו פירוש שצהר זוהי אבן טובה,ובאמת בארץ החוילה היה זהב ואבני בדולח.
418.ישלים="קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל"(בראשיתלג,יא)--יעקב אומר לעשיו שיכול לקחת את המתנות כי הקב"ה נותן לו מה שצריך וכן ישלים לו כל החסר לו.
419.נוחל="וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל"(בראשית ג,ו)--האשה נתנה גם לאדם לאכל מהעץ,מפני שפחדה שהיא תמות לבד,ואז הוא ישא אחרת וינחל את כל הארץ.
420.יטרח="וַיִּשְׁלַח אֵלַי סַנְבַלַּט כַּדָּבָר הַזֶּה פַּעַם חֲמִישִׁית אֶת נַעֲרוֹ וְאִגֶּרֶת פְּתוּחָה בְּיָדוֹ"(נחמיה ו,ה) --כנראה היתה שם הרבה טירחה.
421.וירח-הוי-ה="וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים"
422.נורא-הוא="אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ"(דברים יח,כב)  [X3 פעמים]
423."טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף"=ר"ת  " טלת"פ " התחלת הפסוק שמדובר בו על הרבה כסף,וכן נמצא בתנך רק 3 פעמים.עוד פעם אצל יוסף "וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם"=ס"ת תחילת הפסוק.
+ עוד פעם מוזכר אצל אסתר "וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" =ס"ת גם כן מדובר על עושר רב.
424.בראשית="רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם"(דברים טו,ה) --העולם קיים בזכות זה ששומעים בקול ה' לשמור מצוותיו.
425.בטל="וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ"(שמות כב,ל)--לא לאכל בשר שבא בבטלה ונטרף,אלא לשחוט וכו'.
426.מתנות="וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים"(בראשית ל,מג) --קיבל מהקב"ה הרבה מתנות,בשכר עבודתו.
427.אחיות="וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו..."(בראשית לב,כג) --שתי נשיו של יעקב רחל ולאה היו אחיות. [פרשת וישלח]
428.אדני="לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ"(בראשית לב,ו _פרשת וישלח) --ס"ת אדני,וגם הוא דיבר על זה.
429.כל-גוים="כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ"(שמות יב,לט _פרשת בא) .
430.רחל-לאה="וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ"(יהושע ב,א) [2 המרגלים היו משבט יהודה,ואפרים שהם היו מרחל ולאה]
431.ברוך-הבא="וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב יְהוָה עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ"(במדבר י,לב _פרשת בהעלותך) [אמרו בנ"י ליתרו "ברוך הבא" וגם שייטיבו לו]
432.אכילה="כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים"(בראשית ב,ה)  [ה' מוריד גשם כאשר האדם מתפלל אליו ואז מצמיח לו אוכל]
433.תלין="וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר"(בראשית כד,כד _פרשת חיי-שרה) ס"ת "תלין" אליעזר ביקש בפסוק הקודם ללון אצלם בבית.
434.כולל="וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"  (בראשית כו,ד)
435.אחרית="לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה"(בראשית כז,לו _פרשת תולדות)  [הברכה הזאת שלקח יעקב לאחרית-הימים (בשם הזוהר הקדוש)]
+ "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ" (בראשית לג ,יא _ פרשת וישלח) .
436.מלאך="מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ" (בראשית מט,כה _פרשת ויחי) --יכול להיות שהיה לו מלאך שעזר לו לא לחטוא. ???
+מלאך="וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ.."(בראשית כח,ד_פרשת תולדות) --יצחק אבינו ברך את יעקב ורמז לו שהקב"ה ישלח לו מלאכים שישמרו עליו מפני עשו אחיו.
437.מקדש="וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ:"(ישעיה לג,יב)--מחנה סנחריב ישרף ,כמו שרצה לשרוף את בית המקדש(לבדוק???)
438.הציל="הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי"(בראשית ד,יד)--ה' הציל את קין ע"י כך ששם לו אות במצחו שלא יהרגו אותו.
439.ודאי=בראשית פרק יב "וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ ..." ---אברהם אבינו האמין בקב"ה והלך לארץ ישראל (ר"ת ודאי)
+ ודאי=בראשית פרק טו "וְהִנֵּה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ" ---אברהם אבינו האמין בקב"ה שיתן לו ילד.
440.אחלצהו=בראשית פרק ח "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי מַיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה"--נח חילץ את היונה וכן הקב"ה הצילו.
441.ויהי נעם="תהלים פרק קטו "וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ".
442.בדל(לשון של הבדלה)=בראשית פרק ט "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ"--שצריך להבדל ולא לאכל את הדם.
+ לב"ד (ר"ת לב"ד =לשמרך בכל דרכך-- שה' שומר את הצדיקים שלא יכשלו ויאכלו מאכלות אסורות)
443.תב"ר(ר"ת תגף באבן רגלך)בראשית פרק ג -"וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים"--שיזהר לחזור לשם ללא רשות.
444.מצרי=ויקרא כ כב :"ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה"--שלא יחזרו לחו"ל ולארץ מצרים.
445.מצרים=יחזקאל לו כח :" וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים"
446.אשרי=בראשית פרק כב :"יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה" --בתואל ילד את רבקה שהיא תהיה אשתו של יצחק ומהם יצאו יעקב ועם ישראל ולכן זה "אשרי"
447.אמנה="ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" --ר"ת+ס"ת.
+ "ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו".
448.למשה="עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם"--ר"ת+ס"ת.
449.ברכך="אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה" --ר"ת+ס"ת.
450.כטוב="ויקרב את העלה ויעשה כמשפט ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר" --ר"ת+ס"ת.
451.המלך="ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי" --ר"ת+ס"ת.
452.בראש="וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס"--ר"ת+ס"ת.
453.צוה-מצר="ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך"---ר"ת+ס"ת.
454.שרים="למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו"--ר"ת+ס"ת.
455.האדם="ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך.."[ויקרא יז ד]--ר"ת+ס"ת.
456.צמח="וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח"--ס"ת "צמח" --הארבה אכל את כל מה ש"צמח" במצרים.
457.שבעה="והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך"--ר"ת+ס"ת.[יהושע כבש את הארץ ב-7 שנים,וגם החלוקה היתה ב-7 שנים]
458.ברית-עולם=בראשית פרק מו ."וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם".
459.עזר-לו=תהלים פרק לז ."זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו" [ה' עוזר לצדיק]
460.אהב-אשה=אסתר פרק ב ."אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים " [שאחשורוש אהב נשים,וחיפש אחרי שהרג את ושתי אישה אחרת]
461.נכבד=בראשית פרק מו "דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ " - ואצל חמור בן שכם שפגע בדינה כתוב "נכבד".
462.יצלח=מלכים ב ב כ :"ויאמר קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו"--שבאמת אלישע הצליח שם.
463.אחרי-מות=שמות פרק כד"וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"-ו2 פסוקים אחרי כן כתוב על נדב ואביהו,שראו את האלוקים ואכלו ושתו
כאן ישנו רמז על מה שקרה אח"כ שהם מתו,כמו שכתוב בפרשת "אחרי-מות".
464.שמות="דברים טז יא :  (2 פסוקים)"ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה"
מזכיר יציאת מצרים ושהיו עבדים שם,ומתאים לשמות ששם התחילו בשיעבוד וכו'.
465.אב-רחמן=בראשית פרק ז "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ" [בא להדגיש שה' אב רחמן אע"פ שהרג במבול את החוטאים]
466.נגפו=בראשית פרק יב "וַיְנַגַּע יְקֹוָק אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם"
467.הלוים=בראשית פרק כט "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי" [מדובר בדיוק בפסוק שנולד לוי-שממנו יצאו הלוים]
468.בן-יונה="לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַיהוָה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה"(ויקרא יז,ד)  [מדובר על קרבן]
469.השתחו="כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך"
+ "והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא"
470.השתחוה="והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא"
+ "ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו"
471.מזבחות="כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז..."
472.כוכבים="ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו"
473.אברים="אדני אברהם אשר לא עזב" [אולי אברהם היה מושל ברמ"ח איבריו,אברהם=248=רמח]
474.הארץ="ליושב הארץ אשר אתה בא עליה".
478.משוש="אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים"[בראשית כה,ז _פרשת חיי שרה] --היה לו טוב בסוף חייו שישמעאל בנו,חזר בתשובה
ולא ראה את עשיו הנכד יוצא לתרבות רעה. +ר"ת "שמח" .
479.להושיע=[בראשית פרק לח ]"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה " --אולי שיצא ממנו מלך המשיח שהוא יושיע את ישראל.
+ להושיע= דברים פרק ט "וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי "
480.למלוך=בראשית פרק לז "תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל "  --מדובר על יוסף שאח"כ מלך על מצרים ועל כולם.
+ למלוך=שמות פרק כט "לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה "  --שאהרן ובניו הכהנים קבלו את הכהונה(כמו מלכות)
481.תלמוד=בראשית פרק לד "אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים" (יהודים אחרי ברית יכולים ללמוד תלמוד גמרא)
482.בִרְצֹנְךָ=בראשית פרק ג "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ" (רצון של האדם)
483.אֹרֶךְ יָמִים=שמות פרק טו "אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק רֹפְאֶךָ" [לא יהיה מחלות ויאריך ימים]
484.אושר=בראשית פרק כט "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה "  [יעקב אבינו היה מאושר ,ועבד 7 שנים עבור רחל אישתו בשמחה רבה]
485.ושאבתם=בראשית פרק טז "וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת "  [להגר התגלה באר ושאבה ממנו מים לשתות]
486.מחדש=יהושע פרק י  "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד "  [הקב"ה מחדש את הבריאה בכל יום ומוציא את השמש והירח להאיר על הארץ]
487.הושיע=בראשית פרק לח  "וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ "  [ע"י מעשה יהודה נולד מלך המשיח שהוא יושיע את ישראל]
+ הושיע =שמות פרק יב  "שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יְקֹוָק עַל הַפֶּתַח "  [הקב"ה הושיע והוציא את ישראל ממצרים]
488.דבר-המלך=שמואל א פרק כב "וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ "
+  שמואל ב פרק יח "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הַשַּׁעַר "
489.צלע(צלע זו האישה של האדם)=בראשית פרק כד "לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת " [מוזכר על רבקה,שאליעזר לקח אותה ליצחק לאישה]
490.ימים [ס"ת+ר"ת] = בראשית לט י "ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה "
+ שמות טז ה "והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום "
+ שמות כט ל "שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש "
+ במדבר יד לד "במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי "
491.מושב=בראשית פרק-ב-ח ]:   ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר.
492.נדבה=שמות פרק-יא-ב ]:   דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב
493.שבתון="ואלה תולדת בני נח שם" -- מבני נח בנו שם יצאו בני ישראל אשר שומרים את השבת הקדושה.
494.לבד="אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית..." [כמו מה שאמר בלעם "מה טובו אוהליך יעקב" שכל משפחה היתה לבד בצניעות]
495.השבת=[ ויקרא פרק-כה-ט ]:   והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם: [X 3 פעמים ,אולי מרמז שיום כיפור דוחה את השבת וצריך לצום בו וכו']
+ [ תהילים פרק-כב-ד ]:   ואתה קדוש יושב תהלות ישראל
+ [ שיר השירים פרק-ד-יא ]:   נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון
496.נדה=" דמו הנה נדרש  " -- מדבר על דם.
+ נדה = "ומלאו את המקום הזה דם נקים"
+ ס"ת נדה = "הערבון מיד האשה"
+ "      "  = "הבן הילוד היארה"  [מדובר על לידת הילד שיש אז דם,וכן על היאור שזרקו את הילדים לשם,ואח"כ נתמלא היאור בדם]
497.מגן="כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן" [מדבר על מגן]
+     " =תהילים פרק-מז-ג ]:   "כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" [הקב"ה מגן עלינו]
498.איוב= ויקרא פרק-כ-ג ]:   "ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו" [איוב סבל יסורים רבים]
499.רצון="נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב"
500.הוריש="והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם"  [הקב"ה הוריש את הארץ לבני ישראל,אפילו שהיו שם גיבורים וערים בצורות וכו']
501.מלך-ממית= אסתר פרק ג "מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים "  [רצה המן לומר למלך להרוג את ישראל]
502.מלך-מחיה= דברי הימים ב פרק ז  "וְהַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי יְקֹוָק "
503.רפאך= בראשית פרק לב   "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי "  [יעקב הודה לה' ואח"כ הקב"ה ריפא אותו]
504.תשובה= ויקרא פרק כה ט  "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם "  (פרשת בהר) [מדבר על יום הכיפורים שצריך לחזור בתשובה]
505.אור החיים=[ שמות פרק-י-יט ]:   ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף..
506.זכור= בראשית פרק כב "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו " --ה' זכור את עקדת יצחק ומרחם על ישראל.
507.ספל= בראשית פרק מ "וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה" [מדובר על כוס אולי זה כמו ספל]
508.מעשה ידך= שמואל א פרק יח "וַיִּרָא שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד כִּי הָיָה יְקֹוָק עִמּוֹ "
509.ויאהב= בראשית פרק כב "וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ " [אעפ"י שעקד את יצחק בנו,אברהם אבינו אהב אותו מאוד]
510.אהב-אותו= בראשית פרק כח "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ "
511.אלוהי-ם+י-הוה= דברים פרק לא " יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק "
512.משה+עמרם = ישעיהו פרק נב " עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב "
513.הכבוד = במדבר פרק כא "כִּי דִבַּרְנוּ בַיקֹוָק וָבָךְ הִתְפַּלֵּל "
514.בת-ציון = ירמיהו פרק מח "אֶת מוֹאָב כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ "
515.שפתיך = דברי הימים א פרק יט "אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וְאֵת שׁוֹפַךְ "
516.ערבון = מלכים א פרק ג "נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ וַתֹּאמֶר "
517.במשמר = בראשית פרק מב "כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ " --פסוק לפני כן יוסף שם את שמעון במשמר אצלו .
518.החלוץ = בראשית פרק ח "כָל הָאָרֶץ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ "
519.המבצר = שמות פרק יא "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב " [שמצרים היתה כמו מבצר שאף אחד לא יכל לצאת משם]
520.הלחם (מלשון מלחמה) = דברים פרק ג "לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַחֲרֵם "
521.יודוך= דברי הימים ב פרק כט "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר יְקֹוָק וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל "
522.יראי-ה' = בראשית פרק מ "פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר " -- יוסף היה ירא אלוקים.
523.הללו-ה' = שמות פרק ד "וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת " -- שבנ"י יראו את האותות שה' יעשה להם הם יהללוהו .
524.שמחת-כלה  = קהלת פרק ו  "הֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ " --- טוב מראה עינים וגו' - אמר ר"ל, טוב מראה עינים באשה יותר מגופה של מעשה, שנאמר טוב מראה עינים מהלך נפש  [יומא עד' :]
525.איש-אלהים = דברים פרק יב  "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם "
526.ואלה-שמות = בראשית פרק לה "וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ "
527.אנכי-ה' = דברים פרק ב   "מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי "
528.דוד+רות = שמואל א פרק יט  "בית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר וַתַּגֵּד"
529.רות+מואב = שמואל ב פרק יג  "אַבְשָׁלוֹם אֶת נְעָרָיו לֵאמֹר רְאוּ נָא כְּטוֹב  "
530.ישמעאל = ישעיהו פרק סא  "מָשַׁח יְקֹוָק אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי "  -- ה' שולח משיח לגאול את ישראל מהגלות .
531.קל-יעקב(קול יעקב) = [ שמות פרק-ל-י ]:   וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה:
532.פוריה = בראשית פרק מ  "לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן "  - מדבר על גפן , והכי מתאים שלידו יש את המילה "פוריה".
---
533.רשע = [ שמות פרק-כב-כה ]:   אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו: -- שלא יהיה רשע.
+ רשע = [ דברים פרק-כב-יט ]:   וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו:
534.ר"ת "עבדי"   [ ירמיה פרק-לג-כו ]:   גם זרע יעקוב ודוד עבדי .
535.פריה=בראשית מח ח :  וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה  [הפירות הם הילדים]
536.חיים=ויקרא טז ה : ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה [מדבר שם אחרי מות בני אהרן,שה' אומר להם להביא קרבן שיחיו]
537.חוס=תהלים פרק עז (ט) הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר:
+ נחמיה פרק ט  "סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב וחסד "
538.גשם=ויקרא פרק כו "וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר " [מדובר בפסוק הקודם "אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמכם בעיתם...] (פרשת בחקתי)
539.עצב=בראשית פרק מה "וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו" -- X 2 . [ "עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן" + " בָּכָה עַל צַוָּארָיו " ] -- שהיה הרבה עצב על חורבן בתי המקדש שהיו אצל בנימין וכן על משכן שילה שהיה אצל יוסף.
+  דברים פרק כח  "נָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ " -- כאן היה עצב על המצב שהיה לישראל.
540.שמח-לב=תהלים פרק קד  "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים " --הפסוק מדבר על שמחה.
541.כבודי=שמות פרק כד "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר " --כבוד ה' .
542.בישראל=דברי הימים א פרק ב   "אֵלֶּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי "--מדבר הפסוק על בני ישראל.
543.רעים = שמואל א ב כד :  (1 פסוקים)
 אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה
+  זכריה ח יד :  (1 פסוקים)
 כי כה אמר יהוה צבאת כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאת ולא נחמתי
544.הארץ = דברים כט כא :  (1 פסוקים)
 ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה
ישעיה כא א :  (1 פסוקים)
 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה
545.מושל = דברים כו ה :  (1 פסוקים)
 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב
546.לא-תחמד = דברים פרק כב   "תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָ חֵטְא מָוֶת "
547.אכילה+שתיה = במדבר פרק יט  "מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְקֹוָק טִמֵּא מֵי נִדָּה "

*** אוכלים = או כלים.